הכל על קטרקט

מהו קטרקט (ירוד)?

קטרקט (ירוד) הוא מצב שכיח בו מופיעה עכירות בעדשת העין, הגורמת להפרעה בראייה.

בעין בריאה העדשה הממקדת את קרני האור שקופה לחלוטין וכך מתקבלת תמונה חדה וברורה.

בעין עם קטרקט העכירות בעדשה גורמת הפרעה בראייה, אשר הולכת ומחמירה ככל שהעכירות בולטת יותר.

מהן הסיבות להופעת קטרקט?

הסיבות להופעת קטרקט הן:

גיל מתקדם – הסיבה השכיחה ביותר.

שינויים מטבוליים – סוכרת, מחלות מטבוליות והפרעות תזונתיות.

חבלות ישירות בעין.

קטרקט מולד – לרוב עקב סיבה גנטית.

תרופות שניתנו בכדורים או בטיפות ישירות עין, כמו סטרואידים.

חשיפה ממושכת לשמש ללא הגנה מתאימה, תגרום להופעת הקטרקט בגיל צעיר יותר.

מהם הסימנים האופייניים לקטרקט?

מי שסובל מקטרקט, עשוי להתלונן על סנוור, טשטוש ראייה המתקדם בהדרגה, ירידה ביכולת הראייה בלילה, צורך תכוף בהחלפת המשקפיים, כפל ראייה בעין אחת, צורך בתאורה חזקה לקריאה, שינוי בראיית צבעים.

בדיקה של רופא עיניים תאבחן ירידה בחדות הראייה, עכירות בעדשה וקושי בבדיקת קרקעית העין.

איך מטפלים בקטרקט?

בשלב הראשון של הקטרקט, כשהעכירות עדיין קלה, אפשר להחליף משקפיים.

בשלב המתקדם יותר, כשהעכירות בולטת, החלפת המשקפיים כבר לא תעזור - וזה הזמן לניתוח.

ניתוח? בגיל מבוגר? זה לא מסוכן?

הניתוח נעשה בדרך כלל בהרדמה מקומית.

ההחלטה לנתח, מתקבלת כאשר הקטרקט גורם לירידה בחדות הראייה ולהפרעה בתפקודו היום-יומי של האדם.

הניתוח נועד לשמור על אורח חיים תקין, עצמאי ובטוח. חדות ראייה לקויה יכולה לגרום להיתקלויות במכשולים, לנפילות וחבלות ולתאונות דרכים - כהולך רגל או כנהג.

מה עושים כשיש קטרקט בשתי העיניים?

במקרים רבים התופעה היא דו-עינית ויש צורך לנתח את שתי העיניים.

כל עין תנותח בנפרד ולרוב תנותח קודם העין בה הקטרקט מפריע יותר.

ניתוח העין השנייה יבוצע רק לאחר החלמה מלאה מהניתוח של העין הראשונה.

איזה בדיקות צריך לעבור לפני הניתוח?

לפני שמחליטים על ניתוח, צריך להיבדק אצל רופא המשפחה וכן אצל רופא עיניים.

רופא המשפחה בודק את תפקודו ובריאותו הכלליים של המטופל, הוא מתייחס בבדיקתו לאפשרויות ההרדמה, על אף ש-95 אחוזים מניתוחי הקטרקט מתבצעים בהרדמה מקומית.

ההמלצה של רופא המשפחה תינתן תוך מתן תשומת לב למצבים הבאים:

א. ניתוח מעקפים, אוטם לבבי, אירוע מוחי או כל ניתוח גדול בחצי השנה האחרונה - יחייבו את דחיית הניתוח.

ב. מחלות אשר עלולות להפריע למנותח לשכב פרקדן במהלך הניתוח, כמו מחלות מערכת הנשימה, אי-ספיקת לב, מחלות מערכת העצבים ומחלות עמוד השדרה.

ג. יתר לחץ דם לא מאוזן.

ד. מחלות אשר עלולות למנוע את האפשרות לניתוח בהרדמה מקומית, כמו מחלות נפש ופיגור שכלי

ה. טיפול בתרופות נוגדות קרישה כגון: אספירין (Aspirin), מיקרופירין (Micropirin), קרטיה (Cartia) או קומדין (Warfarin ).

ו. רגישות ידועה לתרופות להרדמה מקומית, לתרופות אנטיביוטיות ולחומרי חיטוי (פולידין).

רופא העיניים יבצע בדיקת עיניים מלאה לשלילת מחלות אחרות הגורמות לירידה בראיה ואישור האבחנה של קטרקט.

בנוסף הוא יערוך מדידה של תשבורת העין (רפרקציה), קמירות הקרנית (קרטומטריה) ואורך גלגל העין כדי לקבוע את כוחה של העדשה המלאכותית אשר תושתל במהלך הניתוח.

האם צריך לעבור בדיקה אצל רופא מרדים?

בדיקה אצל רופא מרדים הכרחית רק במקרים בהם מתוכנן ניתוח בהרדמה כללית, שמומלצת בתינוקות ובילדים ובמבוגרים אשר שמצבם הרפואי אינו מאפשר הרדמה מקומית.

עברתי בשלום את הבדיקות. איך מתכוננים לניתוח?

טיפול אנטיביוטי מונע - ברוב המקרים אין צורך בטיפול תרופתי אנטיביוטי מונע לפני הניתוח.

טיפול כזה יינתן במידה והמליץ על כך רופא העיניים. הוכח כי חיטוי העין לפני הניתוח באמצעות טיפות פולידין אפקטיבי יותר מטיפול אנטיביוטי מקומי.

הפסקת טיפול בתרופות נוגדות קרישה - אינה חיונית ותתבצע רק לפי הוראות המנתח.

הרחבת האישונים - ביום הניתוח, כשעה-שעתיים לפני הניתוח, יקבל המנותח טיפות להרחבת האישונים.

ההרדמה המקומית מתבצעת על ידי טפטוף טיפות עיניים או ג'ל וזריקות מקומיות.

הניתוח מתבצע בחדר ניתוח, דרך מיקרוסקופ ובתנאי סטריליזציה מלאים.

במהלך הניתוח, מבצע המנתח חתך קטן בן מ"מ בודדים, דרכו נשאבת החוצה העדשה הטבעית העכורה ומוכנסת העדשה המלאכותית למקום בו היתה מונחת קודם לכן העדשה הטבעית.

הניתוח נמשך בדרך כלל 20 עד 60 דקות ואין צורך באשפוז אחריו.

רוב המנותחים ישוחררו לביתם מספר שעות לאחר הניתוח, ויוזמנו לביקורת ביום למחרת.

האם יש שיטות שונות לביצוע הניתוח?

יש שלוש שיטות המקובלות כיום לביצוע הניתוח:

הפאקואמולסיפיקציה – שיטה בה נעשה שימוש במכשיר המפרק את גרעין העדשה בוויברציות אולטרסוניות ושואב את חלקיו. טכניקה זו מאפשרת להוציא את הקטרקט דרך חתך מזערי (אחד עד שלושה מ"מ), הנסגר לאחר הניתוח באופן עצמוני לרוב לא צורך בתפרים. לעתים מצריך החתך תפר אחד או יותר.

מיני-נוק – שיטה בה מוציאים את גרעין העדשה בשלמותו ואחר כך שואבים את רקמת העדשה שסביבו. טכניקה זו אינה תלויה בשימוש במכשיר אך מחייבת ביצוע חתך מעט יותר ארוך (ארבעה עד חמישה מ"מ) לעתים הסגירה, מחייבת תפרים.

הוצאת הירוד בצורה חוץ נרתיקית ותוך נרתיקית – בשיטות אלה נדרש ביצוע חתך גדול יותר וסגירתו מחייבת הכנסת תפרים. אלו שיטות שהיום נמצאות פחות בשימוש אך עדיין משתמשים בהן במקרים נדירים.

איזה עדשות משתילים בניתוח?

עדשות קשיחות – עשויות מחומרים סינטטיים קשיחים, וכדי להכניס אותן המנתח צריך לבצע חתך גדול יותר (חמישה מ"מ לפחות). סגירת החתך מחייבת לעתים שימוש בתפרים.

עדשות מתקפלות – עשויות מחומרים סינטטיים רכים, המאפשרים למנתח לקפל ולהזריק אותן לעין דרך החתך המזערי. עם הכנסתן לעין הן נפתחות לגודלן המקורי ותופסות את מקומן בעין.

כיום מבוצעים רוב ניתוחי הירוד בעולם המערבי בשיטת הפאקואמולסיפיקציה, תוך שימוש בעדשות מלאכותיות מתקפלות.

ככלל, שיטת הניתוח נקבעת על ידי המנתח בהתאם לניסיונו ובהתאם למצב הקטרקט.

האם תוך כדי הניתוח עלולים להיות סיבוכים?

הסיכון הממוצע לסיבוכים בניתוחי קטרקט נמוך מאוד ואלה הם: אבדן זגוגית וחוסר יכולת להשתיל את העדשה המלאכותית במקומה המיועד, חוסר יכולת להוציא את הקטרקט בשלמותו או נפילת גרעין העדשה לחלל הזגוגיתי.

סיבוכים אלה יחייבו התערבות ניתוחית נוספת.

וסיבוכים אחרי הניתוח?

סיבוכים אפשריים לאחר הניתוח: זיהום חיידקי, היכול לערב את כל רקמות העין ותגובה דלקתית בולטת, השכיחה יותר בילדים ובצעירים.

עליית הלחץ התוך עיני בימים הראשונים לאחר הניתוח, דימום אחר ניתוחי, בצקת קרנית, אסטיגמטיזם גבוה והיפרדות רשתית.

איך מטפלים בעין אחרי הניתוח?

המעקב לאחר הניתוח כולל בדיקת העין למחרת הניתוח, בדיקת ביקורת שבוע לאחר מכן ובדיקה חודש לאחר הניתוח.

התאמת משקפיים לא מומלצת לפני סיום מעקב ראשוני זה.

הטיפול בעין יהיה על פי ההמלצות הבאות:

חבישת העין – מומלצת לרוב רק ב- 24 שעות ראשונות לאחר הניתוח.

מגן לעין – מומלץ בשבוע הראשון לאחר הניתוח בשעות השינה. בהמשך אפשר להסתפק במשקפי שמש.

טיפול אנטיביוטי ואנטי-דלקתי מקומי בטיפות – למניעת זיהום ו/או תגובה דלקתית בולטת. הטיפול כולל שילוב של טיפות אנטיביוטיקה רחבת טווח עם טיפות אנטי דלקתיות.

טיפול נוגד כאב (אנלגטי) מקומי בטיפות – להקלת כאב, אם קיים.

טיפול להורדת לחץ תוך עיני – טיפות אלה אינן ניתנות באופן שגרתי לאחר הניתוח, אלא במקרים בהם עלה הלחץ התוך עיני לאחר הניתוח. בחולי גלאוקומה שכיח יותר לראות עלייה של הלחץ התוך עיני לאחר הניתוח.

אחרי הניתוח אפשר לחזור לפעילות רגילה?

אין הגבלות מיוחדות לאחר הניתוח ואפשר לחזור לאורח חיים רגיל.

עם זאת, מומלץ להימנע מפעילות פיסית מאומצת והרמת משאות כבדים בשבועיים הראשונים לאחר הניתוח בכדי לאפשר לעין החלמה מלאה ותקינה.

מומלץ להימנע מהרטבת העין במקלחת בשבוע הראשון ולהימנע מחשיפה לאבק או לכלוך אחר.

חשוב להקפיד לא לשפשף את העין או ללחוץ עליה ולשמור על ידיים נקיות בעת נגיעה כלשהי בעין ובמיוחד בעת הזלפת הטיפות.

בניגוב העין אין להשתמש בפד או בצמר גפן יותר מפעם אחת.

בעת יציאה מהבית מומלץ להרכיב משקפי שמש.

מתי אפשר להתאים משקפיים חדשים?

התאמת משקפיים לאחר הניתוח תתבצע לפי הצורך ולאחר שחלפו לפחות ארבעה עד ששה שבועות מהניתוח.

חלק מהחולים יזדקקו למשקפיים לראיה למרחק בלבד, חלק מהחולים יזדקקו למשקפי קריאה בלבד וחלק לשני הסוגים.

היעדר יכולת המיקוד יכול ליצור בעיה אצל מנותחים צעירים, המאבדים את יכולת המיקוד הטובה והטבעית שלהם בעקבות הניתוח.

יש היום עדשות תוך עיניות רב-מוקדיות (מולטיפוקליות), המאפשרות ראיה הן לראייה מרחוק והן לראייה מקרוב.

הניסיון בהשתלה של עדשות אלה בניתוחי קטרקט קצר יחסית והן אינן מתאימות לכולם.

עדשות תוך עיניות אחרות המאפשרות מיקוד פיזיולוגי לאחר הניתוח נמצאות אף הן בשימוש אך התוצאות הקליניות שלהן שנויות במחלוקת.

מה זה קטרקט משני?

כ- 20 אחוזים מהמטופלים שעברו ניתוח קטרקט, ייפתחו תוך מספר חודשים או שנים עכירות בקופסית האחורית של העדשה, אותה רקמה עדינה עליה מונחת העדשה המלאכותית.

כתוצאה מכך יש ירידה בראייה, שאינה ניתנת לתיקון על ידי משקפיים.

הטיפול במצב זה פשוט וקצר - הסרת העכירות בקרני לייזר מסוג יאג לייזר. הטיפול אינו מצריך אשפוז.

ד"ר ענת רובינסון היא רופאת עיניים בכירה, מנתחת ומנהלת מרפאות העיניים במרכז הרפואי רבין, מקבוצת שירותי בריאות כללית