קילופי עור בפנים הם תופעה שכיחה שיכולה לנוע בין יובש קל וכמה פתיתים לבנים, ועד למצבים חמורים יותר המלווים באדמומיות, גירוד וכאב.
העור שלנו מתחדש באופן תמידי, כאשר תאים מתים נושרים ומפנים מקום לתאים חדשים.
אולם, כאשר קצב הנשירה מואץ או כאשר שכבת ההגנה של העור נפגעת, אנו חווים קילוף ניכר לעין.
הבנת הגורמים לקילופי עור בפנים חיונית לבחירת הטיפול המתאים ולשמירה על עור בריא וקורן.
גורמים נפוצים לקילופי עור בפנים
- יובש קיצוני: חוסר לחות בעור הוא הגורם השכיח ביותר לקילופים.
הוא יכול להיגרם מאקלים יבש, רוחות חזקות, חשיפה ממושכת למיזוג או חימום, שימוש במים חמים מדי לרחצה או סבונים אגרסיביים.
- כוויות שמש: חשיפה בלתי מוגנת לשמש גורמת לנזק לתאי העור, מה שמוביל לקילוף כחלק מתהליך הריפוי של העור.
- תגובות אלרגיות / דרמטיטיס מגע: מגע עם חומרים מסוימים (כגון קוסמטיקה, בשמים, חומרי ניקוי או צמחים) עלול לעורר תגובה אלרגית שמתבטאת באדמומיות, גירוד וקילוף.
- מצבי עור כרוניים:
- אקזמה (אטופיק דרמטיטיס): מצב דלקתי כרוני הגורם לעור יבש, אדום, מגרד ומתקלף, לעיתים קרובות בפנים.
- פסוריאזיס: מחלת עור אוטואימונית המאופיינת בהתפתחות מהירה של תאי עור, היוצרת כתמים אדומים מכוסים בקשקשים כסופים.
- סבוריאה דרמטיטיס: מצב המאופיין בקשקשים שמנוניים, אדמומיות וגירוד, בעיקר באזורים שומניים כמו מצח, צידי האף וגבות.
- טיפולים קוסמטיים מסוימים: פילינג כימי, טיפולי לייזר או שימוש במוצרי טיפוח המכילים רטינואידים או חומצות בריכוז גבוה עלולים לגרום לקילוף זמני כחלק מתהליך חידוש העור.
- תרופות מסוימות: תרופות דרך הפה או משחות מסוימות יכולות לגרום ליובש וקילוף כחלק מתופעות הלוואי.
תסמינים נלווים
קילופי עור בפנים לרוב מלווים בתסמינים נוספים, בהתאם לגורם. אלו יכולים לכלול:
- אדמומיות או גירוי.
- גירוד, תחושת עקצוץ או צריבה.
- תחושת מתיחות או "הידוק" של העור.
- יובש קיצוני.
- במקרים של זיהום, עלולים להופיע פצעונים, נפיחות או הפרשה.
אבחון
לרוב, אבחון הגורם לקילופי עור בפנים מתבצע על ידי רופא עור באמצעות בדיקה פיזית והיסטוריה רפואית.
במקרים מסוימים, ייתכן ויהיה צורך בבדיקות נוספות כמו ביופסיה של העור או בדיקות אלרגיה כדי לקבוע את האבחנה המדויקת ולהתאים את הטיפול הטוב ביותר.
טיפול והקלה בקילופי עור בפנים
טיפול ביתי
- לחות אינטנסיבית: השתמשו בקרם לחות עשיר ונטול בושם מספר פעמים ביום, במיוחד לאחר שטיפת פנים.
חפשו מוצרים המכילים מרכיבים כמו חומצה היאלורונית, גליצרין או סרמידים.
- ניקוי עדין: השתמשו בתחליב ניקוי עדין ללא סבון ובמים פושרים. הימנעו משפשוף חזק של העור.
- הימנעות ממוצרים אגרסיביים: ותרו על תכשירים המכילים אלכוהול, חומרי בישום, חומצות חזקות (כמו חומצה סליצילית או גליקולית) או פילינג מכני, עד שהעור ישתקם.
- הגנה מהשמש: מרחו קרם הגנה רחב טווח (SPF 30 ומעלה) בכל יום, גם בימים מעוננים.
- שתיית מים מספקת: הידרציה פנימית חיונית לבריאות העור.
- הימנעות מקילוף עצמי: אל תקלו את העור המתקלף בעצמכם, הדבר עלול לגרום לגירוי נוסף או לזיהום.
טיפול רפואי
במקרים בהם טיפול ביתי אינו מספק או כאשר הגורם לקילוף הוא מצב רפואי, ייתכן ויהיה צורך בטיפול רפואי אצל רופא עור מומחה.
בדרך כלל טיפול הכולל:
- קרמים רפואיים: משחות סטרואידים מקומיות להפחתת דלקת ואדמומיות, קרמים אנטי-פטרייתיים לסבוריאה, או קרמים המכילים רטינואידים (בפיקוח רופא).
- תרופות דרך הפה: במקרים חמורים או כרוניים, ייתכן ויומלץ על תרופות אנטי-היסטמיניות לגירוד, אנטיביוטיקה לזיהום, או תרופות מדכאות מערכת חיסון.
מניעת קילופי עור בפנים
- שמירה על שגרת טיפוח עור עדינה ומותאמת לסוג העור.
- הגנה קבועה מפני השמש.
- שימוש במכשיר אדים בבית, במיוחד בחודשי החורף היבשים.
- הימנעות ממקלחות ארוכות במים חמים מאוד.
- תזונה עשירה בויטמינים, מינרלים וחומצות שומן חיוניות (כמו אומגה 3) התורמות לבריאות העור.
מתי לפנות לרופא?
מומלץ לפנות לרופא עור אם אתם חווים:
- קילוף עור חמור או מפושט שאינו מגיב לטיפול ביתי.
- קילוף המלווה בכאב חזק, נפיחות, פריחה לא מוסברת, שלפוחיות, או סימני זיהום (מוגלה, חום).
- קילוף המלווה בחום, צמרמורות או תסמינים כלליים אחרים.
- אם אתם חושדים שתרופה שאתם נוטלים גורמת לקילוף.
*מידע זה הוא כללי ואין להסתמך עליו כייעוץ רפואי.