למה יש לי הרבה גזים

גזים במערכת העיכול הם תופעה פיזיולוגית טבעית לחלוטין, הנובעת משילוב של בליעת אוויר חיצוני ופירוק מזון על ידי חיידקים במעי הגס. עם זאת, כאשר כמות הגזים גדולה מדי, היא עלולה לגרום לתחושת נפיחות, כאב בטן, אי נוחות משמעותית ופליטת גזים מרובה (פלאטולנס). הבנת הגורמים העיקריים לתופעה זו היא הצעד הראשון למציאת פתרון והקלה.

1. גורמים תזונתיים (מזונות מייצרי גז)

הגורם הנפוץ ביותר לגזים מרובים הוא תזונה המכילה פחמימות שאינן מתעכלות או נספגות במלואן במעי הדק. כאשר שאריות מזון אלו מגיעות למעי הגס, החיידקים הטבעיים מפרקים אותן בתהליך תסיסה, המייצר גזים (בעיקר מימן, מתאן ופחמן דו-חמצני).

• סיבים תזונתיים: מזונות עשירים בסיבים, כגון קטניות (שעועית, עדשים), דגנים מלאים וירקות ממשפחת המצליבים (כרוב, ברוקולי, כרובית), ידועים כמייצרי גז. הגברת צריכת הסיבים בבת אחת עלולה להחמיר את המצב.
• סוכרים מורכבים (FODMAPs): קבוצת פחמימות קצרות שרשרת שאינן נספגות היטב. מזונות אלו כוללים בצל, שום, חיטה, מוצרי חלב מסוימים ופירות מסוימים (כגון תפוחים ואגסים).
• משקאות מוגזים: שתיית סודה, בירה או משקאות מוגזים אחרים מובילה להכנסת כמות גדולה של פחמן דו-חמצני למערכת העיכול.
• ממתיקים מלאכותיים: סוכרים אלכוהוליים כמו סורביטול, קסיליטול ומניטול, הנמצאים במסטיקים ובמזונות "ללא סוכר", אינם נספגים וגורמים לתסיסה מוגברת.

2. בליעת אוויר (אארופגיה)

חלק מהגזים במערכת העיכול (בעיקר גזים הנפלטים כגיהוקים) מקורם באוויר שנבלע. בליעת אוויר מוגברת מתרחשת במצבים הבאים:

• אכילה או שתייה מהירה מדי.
• שתייה דרך קש.
• לעיסת מסטיק או מציצת סוכריות קשות.
• עישון.
• שימוש בשיניים תותבות לא מותאמות.
• חרדה או מתח, הגורמים לבליעת אוויר לא מודעת.

3. מצבים רפואיים והפרעות עיכול

גזים מרובים יכולים להיות תסמין של מצב רפואי בסיסי המשפיע על יכולת הגוף לעכל מזון כראוי:

• אי סבילות ללקטוז: חוסר באנזים לקטאז הדרוש לפירוק סוכר החלב (לקטוז). לקטוז שלא עוכל מגיע למעי הגס ומותסס על ידי חיידקים.
• אי סבילות לפרוקטוז: קושי בספיגת סוכר הפירות, הנפוץ בפירות מסוימים ובסירופ תירס עתיר פרוקטוז.
• תסמונת המעי הרגיז (IBS): הפרעה כרונית המשפיעה על תנועתיות המעי. מטופלים עם IBS רגישים במיוחד לגזים, וסובלים מכאבים ונפיחות גם מכמויות גזים נורמליות.
• צמיחת יתר חיידקית במעי הדק (SIBO): מצב שבו חיידקים מהמעי הגס נודדים למעי הדק ומתחילים לפרק מזון שם, הרבה לפני שהם אמורים להגיע למעי הגס, מה שמוביל לייצור גזים מוגבר וספיגה לקויה.
• מחלת צליאק או מחלות מעי דלקתיות (IBD): מחלות אלו פוגעות בספיגה ובתהליך העיכול התקין.

דרכי טיפול והקלה

הטיפול בגזים מרובים מתמקד בזיהוי הגורם ובשינוי הרגלים:

1. תיעוד תזונתי: ניהול יומן אכילה יכול לסייע בזיהוי המזונות הספציפיים הגורמים לגזים.
2. שינויים בהרגלי אכילה: אכילה איטית, לעיסה יסודית והימנעות מלעיסת מסטיק.
3. הימנעות ממזונות בעייתיים: הפחתת צריכת משקאות מוגזים, קטניות וירקות מצליבים. במקרים מסוימים, דיאטת FODMAP דלת פחמימות עשויה להקל משמעותית.
4. תוספי אנזימים: שימוש בתוספי אנזים (כגון לקטאז לפני צריכת מוצרי חלב) יכול לסייע בפירוק סוכרים.
5. תרופות ללא מרשם: תכשירים המכילים סימתיקון (Simethicone) עשויים לעזור בפירוק בועות הגז במערכת העיכול.

מתי יש לפנות לרופא?

אם הגזים מלווים בתסמינים חמורים או מדאיגים, יש לפנות לרופא גסטרואנטרולוג. תסמינים אלו כוללים ירידה בלתי מוסברת במשקל, דם בצואה, שלשול כרוני, הקאות או כאבי בטן חזקים ופתאומיים. תסמינים אלו עשויים להצביע על מצב רפואי הדורש אבחון וטיפול ספציפי.