סיבות רפואיות לנשירת שיער

נשירת שיער, המכונה גם "אלופציה", היא תופעה שכיחה המשפיעה על גברים ונשים כאחד. בעוד שרמות מסוימות של נשירת שיער הן טבעיות לחלוטין (כ-50-100 שערות ביום), נשירה מוגברת או הופעת קרחות עלולה להעיד על בעיה רפואית בסיסית. הבנת הגורם לנשירה חיונית לצורך התאמת הטיפול היעיל ביותר.

הגורמים הרפואיים העיקריים לנשירת שיער

מגוון רחב של מצבים רפואיים יכולים להוביל לנשירת שיער. להלן הנפוצים שבהם:

• התקרחות אנדרוגנטית (Androgenetic Alopecia): זוהי הסיבה הנפוצה ביותר לנשירת שיער, המכונה גם "התקרחות גברית" או "התקרחות נשית". היא בעלת רכיב גנטי חזק ומעורבת בה רגישות יתר להורמונים אנדרוגניים (כמו דיהידרוטסטוסטרון - DHT). אצל גברים היא מתבטאת בנסיגת קו השיער ובדילול בכיפה, ואילו אצל נשים היא מתבטאת לרוב בדילול כללי בקרקפת.
• תלוגן אפלוביום (Telogen Effluvium): סוג זה של נשירת שיער מתאפיין בדילול מפושט בקרקפת, והוא נגרם לרוב על ידי אירוע מלחיץ או טראומטי לגוף. זה יכול לכלול:
  • לחץ פיזי או רגשי משמעותי (למשל, ניתוח גדול, מחלה קשה, לידה).
  • שינויים הורמונליים (הריון, לידה, הפסקת גלולות למניעת הריון).
  • חסרים תזונתיים חמורים.
  • שינויים מהירים במשקל.
  הנשירה מתרחשת בדרך כלל כ-2-4 חודשים לאחר האירוע המפעיל.
• אלופציה אראטה (Alopecia Areata): זוהי מחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון תוקפת בטעות את זקיקי השיער, מה שמוביל לנשירת שיער בקרחות עגולות ולא סדירות. במקרים מסוימים, הנשירה יכולה להיות מפושטת לכל הקרקפת (אלופציה טוטאליס) או לכל הגוף (אלופציה אוניברסליס).
• הפרעות בבלוטת התריס: תת-פעילות (היפותירואידיזם) או פעילות יתר (היפרתירואידיזם) של בלוטת התריס עלולות לשבש את מחזור צמיחת השיער ולגרום לנשירה מפושטת. איזון רמות ההורמונים בדרך כלל מפסיק את הנשירה.
• חסרים תזונתיים: חוסר בויטמינים ומינרלים חיוניים יכול להשפיע על בריאות השיער. חסרים נפוצים כוללים:
  • ברזל (אנמיה).
  • אבץ.
  • ויטמין D.
  • ויטמין B12.
  • ביוטין.
  • חלבון.
• תרופות מסוימות: תרופות רבות עלולות לגרום לנשירת שיער כתופעת לוואי. לדוגמה:
  • תרופות כימותרפיות.
  • מדללי דם.
  • תרופות מסוימות לטיפול בדיכאון, יתר לחץ דם ומחלות לב.
  • רטינואידים (תרופות לאקנה).
• זיהומים בקרקפת: זיהומים פטרייתיים, כמו גזזת (Tinea Capitis), עלולים לגרום לנשירת שיער מקומית ולעיתים גם לדלקת או קשקשים.
• מחלות עור אחרות: מצבים כמו פסוריאזיס של הקרקפת, דרמטיטיס סבוראית חמורה, וזאבת אדמנתית מערכתית (לופוס) יכולים לגרום לנשירת שיער, לעיתים אף לנשירה צלקתית קבועה.
• תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS): מצב הורמונלי זה אצל נשים עלול להוביל לעלייה ברמות האנדרוגנים, הגורמת בין היתר לדילול שיער בקרקפת ובדפוס התקרחות גברי.

אבחון נשירת שיער

כדי לאבחן את הגורם לנשירת שיער, רופא עור יבצע בדיקה גופנית, יתשאל לגבי היסטוריה רפואית ותזונתית, ולרוב יזמין בדיקות דם. במקרים מסוימים, ייתכן שתידרש גם ביופסיה של הקרקפת או בדיקות נוספות.

טיפול בנשירת שיער

הטיפול בנשירת שיער תלוי באופן מובהק בגורם הבסיסי. הוא יכול לכלול שינויים תזונתיים, נטילת תוספי מזון, טיפול תרופתי (כמו מינוקסידיל, פינסטריד), טיפול הורמונלי, טיפול במצבי עור או מחלות רקע, ובמקרים מסוימים גם הליכים כירורגיים כמו השתלת שיער.