speciality-background dots image dots image

אי ספיקת כליות

אי ספיקת כליות היא מצב רפואי שבו הכליות מאבדות את יכולתן לסנן פסולת ונוזלים עודפים מהדם ביעילות, מה שמוביל להצטברות חומרים מזיקים בגוף.

נבחרת הרופאים - אי ספיקת כליות

מחפשים משהו יותר ספציפי? חפשו תור לפי בעיה רפואית רופא מומלץ או התמחות

טיפולים נוספים

אי ספיקת כליותקריאטינין מוגברחלבון בשתןמחלות כליהנפרולוגיהמחלות כליה חדות וכרוניותנפרופתיה סוכרתיתנפרולוגיה ילדיםאי ספיקה כלייתיתבעיות כליות

אי ספיקת כליות: מדריך מקיף

אי ספיקת כליות, המכונה גם מחלת כליות סופנית (ESRD), היא מצב רפואי חמור שבו הכליות מאבדות את יכולתן לסנן פסולת, רעלים ונוזלים עודפים מהדם בצורה יעילה. תפקידן החיוני של הכליות כולל גם שמירה על איזון מלחים ומינרלים בדם, בקרת לחץ דם, וייצור הורמונים חיוניים. כאשר הכליות חדלות לתפקד כראוי, חומרים מזיקים מצטברים בגוף, ועלולים להוביל לסיבוכים מסכני חיים.

סוגי אי ספיקת כליות

  • אי ספיקת כליות חריפה (Acute Kidney Failure): מתפתחת במהירות, לעיתים תוך שעות או ימים. היא עלולה להיגרם על ידי פגיעה פתאומית בכליות, כגון התייבשות חמורה, זיהום קשה, תרופות מסוימות או חסימה בדרכי השתן. במקרים רבים, עם טיפול מתאים, ניתן להשיב את תפקוד הכליות.
  • אי ספיקת כליות כרונית (Chronic Kidney Disease - CKD): מתפתחת בהדרגה לאורך חודשים או שנים. זוהי מחלה פרוגרסיבית שבה נזק לכליות הולך ומצטבר. בשלביה המוקדמים היא לרוב ללא תסמינים, אך ככל שהיא מתקדמת, היא עלולה להוביל לאי ספיקת כליות סופנית בלתי הפיכה.

גורמים לאי ספיקת כליות כרונית

הגורמים הנפוצים ביותר לאי ספיקת כליות כרונית הם:

  • סוכרת: רמות סוכר גבוהות בדם לאורך זמן עלולות לפגוע בכלי הדם הקטנים בכליות.
  • יתר לחץ דם: לחץ דם גבוה שאינו מטופל עלול להלחיץ ולפגוע בכלי הדם בכליות.
  • מחלות כליות אחרות: כגון דלקת כליות (גלומרולונפריטיס), מחלות כליות פוליציסטיות, או חסימות חוזרות בדרכי השתן.
  • מחלות אוטואימוניות: כגון זאבת אדמנתית מערכתית.

תסמינים

בשלבים המוקדמים של אי ספיקת כליות כרונית, ייתכנו מעט תסמינים. ככל שהמצב מחמיר, עלולים להופיע התסמינים הבאים:

  • עייפות וחולשה קיצונית.
  • בצקת (נפיחות) ברגליים, בקרסוליים או סביב העיניים.
  • בחילות, הקאות ואובדן תיאבון.
  • קוצר נשימה.
  • גרד בעור.
  • שינויים בתדירות ובכמות מתן השתן.
  • כאבי שרירים והתכווצויות.
  • קשיי ריכוז ובלבול.

אבחון

אבחון אי ספיקת כליות מתבצע באמצעות:

  • בדיקות דם: כוללות מדידת רמות קריאטינין, אוריאה וקצב סינון גלומרולרי (GFR), המצביעים על יעילות תפקוד הכליות.
  • בדיקות שתן: לאיתור חלבון או דם בשתן, שיכולים להעיד על נזק לכליות.
  • בדיקות הדמיה: אולטרסאונד או CT של הכליות, להערכת גודלן, מבנן ולאיתור חסימות.
  • ביופסיה של כליה: במקרים מסוימים, נלקחת דגימת רקמה מהכליה לבדיקה מיקרוסקופית.

טיפול

מטרת הטיפול היא להאט את התקדמות המחלה, לנהל את התסמינים ולמנוע סיבוכים. אפשרויות הטיפול כוללות:

  • ניהול גורמי הסיכון: שליטה הדוקה על רמות סוכר בדם ולחץ דם, טיפול במחלות כרוניות אחרות.
  • שינויים באורח חיים: תזונה מותאמת (מוגבלת בחלבון, נתרן, אשלגן וזרחן), פעילות גופנית סדירה, הפסקת עישון.
  • תרופות: להורדת לחץ דם, שליטה על רמות זרחן ואשלגן, טיפול באנמיה ובצקות.
  • טיפול חלופי לכליות (בשלבים מתקדמים):
    • דיאליזה: הליך המסנן פסולת ונוזלים עודפים מהדם. ישנם שני סוגים עיקריים: המודיאליזה (סינון דם באמצעות מכונה) ודיאליזה פריטונאלית (סינון דרך קרום הצפק בבטן).
    • השתלת כליה: ניתוח להחלפת כליה פגועה בכליה בריאה מתורם חי או נפטר.

חיים עם אי ספיקת כליות דורשים מעקב רפואי צמוד, הקפדה על הטיפול והמלצות תזונתיות, ותמיכה מתאימה כדי לשמור על איכות חיים מיטבית.

*מידע זה הוא כללי ואין להסתמך עליו כייעוץ רפואי.