אלרגיות עור הן תופעה שכיחה המשפיעה על מיליוני אנשים ברחבי העולם. הן יכולות להתבטא במגוון רחב של תסמינים, מגרד קל ואדמומיות ועד פריחות כואבות ושלפוחיות. זיהוי נכון של הגורם לאלרגיה הוא קריטי לטיפול יעיל ולהקלה על הסבל. במאמר זה, נחקור את סוגי אלרגיות עור נפוצות ואת הדרכים שבהן ניתן לאבחן אותן בצורה מדויקת, כדי לאפשר טיפול ממוקד ושיפור באיכות החיים.

מהן אלרגיות עור וכיצד הן מתפתחות?

אלרגיה עורית היא תגובה חריגה של מערכת החיסון לחומר שלרוב אינו מזיק, המכונה אלרגן. כאשר העור בא במגע עם אלרגן, או כשהגוף נחשף אליו בדרכים אחרות (למשל, בליעה או שאיפה), מערכת החיסון מזהה אותו כפוטנציאל לאיום ומשחררת כימיקלים, כמו היסטמין, הגורמים לתסמינים האלרגיים. תגובה זו יכולה להופיע באופן מיידי או להתפתח לאחר מספר שעות ואף ימים.

התסמינים האופייניים כוללים גרד עז, אדמומיות, נפיחות, פריחה, קילוף או הופעת שלפוחיות. השכיחות והחומרה של התסמינים משתנים מאדם לאדם ותלויים בסוג האלרגן, במשך החשיפה אליו וברגישות הפרטית של המערכת החיסונית.

סוגים נפוצים של אלרגיות עור

קיימים מספר סוגים עיקריים של אלרגיות עור, שלכל אחד מהם מאפיינים וגורמים משלו. הבנת ההבדלים ביניהם חיונית לאבחון ולטיפול נכונים.

• דלקת עור ממגע (Contact Dermatitis): זוהי התגובה האלרגית הנפוצה ביותר. היא מתרחשת כאשר העור בא במגע ישיר עם אלרגן. אלרגנים נפוצים כוללים ניקל (בתכשיטים, כפתורים), לטקס, קוסמטיקה, חומרי ניקוי, צמחים מסוימים (כמו קיסוס רעיל) וכימיקלים. התסמינים מופיעים בדרך כלל באזור המגע.
• אסתמה של העור / אטופיק דרמטיטיס (Atopic Dermatitis): זוהי מחלת עור כרונית המאופיינת בעור יבש, מגרד ומודלק, לרוב עם נטייה להישנות. היא נפוצה יותר בתינוקות ובילדים וקשורה לעיתים קרובות לאלרגיות אחרות כמו אסתמה או קדחת השחת. הגורמים לאסתמה של העור הם לרוב שילוב של גנטיקה, סביבה וליקויים בתפקוד מחסום העור.
• אורטיקריה / סרפדת (Urticaria): תגובה זו מתבטאת בנגעים מורמים, אדומים ומגרדים, הנקראים "חרלת" או "גלדים", אשר יכולים להופיע בכל מקום בגוף ולשנות את מקומם במהירות. סרפדת יכולה להיגרם ממגוון רחב של גורמים, כולל מזון (בוטנים, חלב), תרופות (אנטיביוטיקה), עקיצות חרקים, חשיפה לקור או לחום, ואפילו לחץ או מתח.
• פריחה תרופתית (Drug Eruption): זוהי תגובה אלרגית לתרופות, שיכולה להתבטא במגוון רחב של פריחות עוריות, מפריחה קלה ועד מצבים מסכני חיים. תרופות רבות עלולות לגרום לפריחה אלרגית, כולל אנטיביוטיקה, תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs) ותרופות ללחץ דם.

כיצד מאבחנים אלרגיות עור?

אבחון מדויק של אלרגיה עורית חיוני לטיפול יעיל. התהליך מתחיל בדרך כלל בבדיקה רפואית מקיפה ובשיחה עם המטופל.

1. אנמנזה ובדיקה גופנית: הרופא יברר פרטים על ההיסטוריה הרפואית של המטופל, חשיפות אפשריות לאלרגנים, תרופות שהוא נוטל, היסטוריה משפחתית של אלרגיות ומועדי הופעת התסמינים. בדיקה גופנית תעזור לרופא לאפיין את סוג הפריחה ומיקומה.
2. תבחיני מטלית (Patch Test): זהו כלי האבחון העיקרי לאלרגיה ממגע. מדבקות המכילות אלרגנים נפוצים מונחות על גב המטופל למשך 48 שעות. לאחר הסרת המדבקות, הרופא בודק את תגובת העור באזורים השונים. תגובה אדומה ומגרדת מצביעה על אלרגיה לאותו חומר.
3. בדיקות דם (IgE specific / RAST): בדיקות אלו מודדות את רמת נוגדני IgE ספציפיים לאלרגנים מסוימים בדם. הן שימושיות במקרים מסוימים, למשל, באבחון אלרגיות למזון או לאלרגנים נשאפים, אך פחות רלוונטיות לאלרגיה ממגע.
4. תבחיני עור בדקירה (Skin Prick Test): בבדיקה זו מטפטפים טיפה קטנה של תמצית אלרגן על העור ודוקרים בעדינות את האזור. תגובה אלרגית מהירה (אודם, נפיחות) מצביעה על רגישות. בדיקה זו נפוצה יותר לאלרגיות נשימתיות ומזון, ופחות לאלרגיות עור נפוצות מסוג דרמטיטיס ממגע.
5. ביופסיה של העור: במקרים מסוימים, כאשר האבחנה אינה ברורה או כדי לשלול מצבי עור אחרים, ניתן לקחת דגימת עור קטנה לבדיקה מיקרוסקופית.

מתי לפנות לרופא?

אם אתם חווים תסמינים עוריים שלא חולפים, מחמירים, או מלווים בנפיחות בפנים, קשיי נשימה או בלעיסה – יש לפנות בהקדם לרופא עור או למוקד חירום. אבחון וטיפול מוקדמים יכולים למנוע סיבוכים ולהביא להקלה משמעותית בתסמינים. רופא העור יוכל להמליץ על הטיפול המתאים ביותר עבורכם, בין אם מדובר במשחות מקומיות, תרופות אנטי-היסטמיניות או טיפולים מורכבים יותר.