מה זה שקד שלישי ואיך מזהים אותו?

השקד השלישי, המכונה גם אדנואידים (Adenoids), הוא רקמה לימפטית המהווה חלק ממערכת החיסון של הגוף. רקמה זו ממוקמת בחלק האחורי של חלל האף, מעל החך הרך (נזופרינקס). תפקידו העיקרי של השקד השלישי הוא ללכוד חיידקים ווירוסים הנכנסים דרך האף ולסייע בייצור נוגדנים, במיוחד בשנות הילדות המוקדמות. בניגוד לשקדים הרגילים (השקדים הפלטיניים) הנראים בבירור בחלל הפה, השקד השלישי אינו נראה בבדיקה רגילה.

התפתחות ותפקיד השקד השלישי

השקד השלישי פעיל במיוחד בגילאי 3 עד 7, כאשר ילדים נחשפים למגוון רחב של מחוללי מחלות. לאחר גיל 7, הוא נוטה להתכווץ ולהצטמק באופן טבעי, ובגיל ההתבגרות הוא לרוב נעלם כמעט לחלוטין. עם זאת, כאשר השקד השלישי מוגדל באופן חריג או מודלק כרונית, הוא עלול לגרום לבעיות נשימה, שינה ובעיות אוזניים.

מתי השקד השלישי הופך לבעיה?

הגדלה של השקד השלישי (היפרטרופיה) מתרחשת לעיתים קרובות כתגובה לזיהומים חוזרים או אלרגיות. כאשר הרקמה גדלה יתר על המידה, היא עלולה לחסום את מעבר האוויר בחלל האף ואת פתחי חצוצרות השמע (צינורות אוסטכיוס) המחברות את האוזן התיכונה לחלל האף-לוע. חסימה זו מובילה למגוון תסמינים מטרידים.

איך מזהים שקד שלישי מוגדל? (תסמינים)

התסמינים של שקד שלישי מוגדל נובעים בעיקר מחסימת דרכי הנשימה העליונות ומהפרעה בניקוז האוזן התיכונה. התסמינים בולטים במיוחד בילדים:

• נשימה דרך הפה: הילד נושם דרך הפה באופן קבוע, במיוחד בלילה, מכיוון שהאף חסום.
• נחירות ודום נשימה בשינה (Sleep Apnea): נחירות חזקות, ולעיתים הפסקות נשימה קצרות במהלך השינה, המובילות לשינה לא איכותית ועייפות יומיומית.
• קול אפי (Hyponasal Speech): קול הדיבור נשמע "סגור" או "מנוזל", כאילו הילד מדבר עם אף סתום באופן קבוע.
• דלקות אוזניים חוזרות (Otitis Media): חסימת חצוצרות השמע מונעת אוורור וניקוז תקין של האוזן התיכונה, מה שגורם להצטברות נוזלים (דלקת אוזן תיכונה סרוזית) וזיהומים חוזרים.
• ירידה בשמיעה: הצטברות הנוזלים באוזן התיכונה עלולה לגרום לירידה זמנית בשמיעה.
• "פנים אדנואידיות": במקרים כרוניים וממושכים, נשימה קבועה דרך הפה עלולה להוביל לשינויים במבנה הפנים, כגון לסת תחתונה שמוטה, פה פתוח ושיניים בולטות.
• נזלת כרונית: הפרשות מוגברות מהאף או גודש כרוני.

אבחון השקד השלישי

אבחון שקד שלישי מוגדל מתבצע על ידי רופא אף-אוזן-גרון (אא"ג). מכיוון שהשקד השלישי אינו נראה בבדיקת גרון רגילה, הרופא משתמש בשיטות אבחון מיוחדות:

1. היסטוריה רפואית ותסמינים: הרופא יקשיב לתיאור ההורים לגבי דפוסי השינה, הנשימה והשמיעה של הילד.
2. בדיקה אנדוסקופית (אנדוסקופ גמיש): זוהי השיטה המדויקת ביותר. צינור דק וגמיש עם מצלמה מוכנס דרך האף ומאפשר לרופא לראות ישירות את גודל השקד השלישי ואת מידת חסימתו.
3. צילום רנטגן צדדי של הלוע (Lateral Neck X-ray): בדיקה זו יכולה להדגים את גודל השקד השלישי ואת מידת חסימת דרכי האוויר. בדיקה זו פחות נפוצה כיום בשל זמינות האנדוסקופיה.
4. טימפנומטריה ובדיקת שמיעה: בדיקות אלו מבוצעות כדי להעריך את השפעת השקד השלישי על האוזן התיכונה והשמיעה.

טיפול בשקד שלישי מוגדל

הטיפול תלוי בחומרת התסמינים וההשפעה על איכות החיים של הילד:

• טיפול שמרני: אם התסמינים קלים או נובעים מזיהום זמני, ניתן לטפל באמצעות תרסיסי אף סטרואידיים או תרופות אנטי-היסטמיניות במקרה של אלרגיה, כדי להפחית את הנפיחות.
• ניתוח כריתת שקד שלישי (אדנואידקטומיה): זהו הטיפול המקובל כאשר השקד השלישי גורם לבעיות משמעותיות. הניתוח מומלץ במקרים של דום נשימה חסימתי בשינה, דלקות אוזניים חוזרות המלוות בירידת שמיעה, או הפרעה קשה בנשימה האפית.

הניתוח (אדנואידקטומיה)

הניתוח מתבצע בהרדמה כללית, לרוב במסגרת אשפוז יום. המנתח מסיר את רקמת השקד השלישי דרך הפה, ללא צורך בחתך חיצוני. ההחלמה מהניתוח בדרך כלל מהירה וקלה יחסית, והשיפור בנשימה ובאיכות השינה מורגש לרוב באופן מיידי. במקרים רבים, כריתת השקד השלישי משולבת עם ניתוח כפתורים באוזניים לטיפול בנוזלים כרוניים.