ליחה בגרון היא תופעה שכיחה ומטרידה, המתבטאת בתחושה של נוכחות חומר צמיגי בגרון, ולעיתים קרובות מלווה בצורך מתמיד לכחכח או לבלוע. ליחה, או כיח, היא חומר מוקוזי סמיך המיוצר על ידי דרכי הנשימה במטרה ללכוד חלקיקים זרים, חיידקים ונגיפים, ובכך להגן על מערכת הנשימה. אף על פי שתפקידה חיוני, עודף ליחה בגרון יכול להעיד על מגוון מצבים, החל מהצטננות פשוטה ועד למצבים רפואיים מורכבים יותר.

מהי ליחה בגרון?

ליחה היא סוג של ריר המיוצר בדרכי הנשימה, כולל הגרון, הסמפונות והריאות. היא מורכבת ממים, חלבונים, סוכרים, נוגדנים ותאי חיסון. תפקידה העיקרי הוא ללכוד חלקיקים מזיקים כמו אבק, אלרגנים ומיקרואורגניזמים, ובאמצעות תנועת הריסים (מבנים דמויי שערות קטנות) בדרכי הנשימה, היא נדחפת החוצה לכיוון הגרון, שם היא נבלעת או נפלטת. כאשר קיים ייצור יתר של ליחה, או שהליחה הופכת לסמיכה במיוחד, היא עלולה להיתקע בגרון ולגרום לתחושת אי נוחות.

גורמים שכיחים לליחה בגרון

• זיהומים בדרכי הנשימה: הצטננות, שפעת, ברונכיטיס וסינוסיטיס גורמים לייצור מוגבר של ליחה כחלק מתגובת הגוף למאבק בזיהום.
• אלרגיות: חשיפה לאלרגנים כמו אבקנים, אבק או קשקשים של בעלי חיים יכולה לעורר תגובה אלרגית המובילה לדלקת בדרכי הנשימה ולייצור עודף ליחה.
• ריפלוקס קיבתי-ושטי (צרבת): חומצות קיבה העולות במעלה הוושט יכולות לגרות את הגרון ולגרום לדלקת ולייצור מוגבר של ליחה, במיוחד בבוקר.
• אסטמה ומחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD): מחלות אלו מאופיינות בדלקת כרונית בדרכי הנשימה וייצור ליחה מוגבר.
• עישון: עשן טבק מגרד את דרכי הנשימה ופוגע בתפקוד הריסים, מה שמוביל לייצור ליחה רבה יותר.
• אוויר יבש: אוויר יבש, במיוחד בחודשי החורף או בסביבות ממוזגות/מחוממות, יכול לייבש את הריריות ולגרום לליחה להפוך לסמיכה וקשה לפינוי.
• התייבשות: שתייה מועטה עלולה לגרום לליחה להיות סמיכה יותר.

תסמינים נלווים

הליחה בגרון מלווה לעיתים קרובות בתסמינים נוספים התלויים בגורם הבסיסי. תסמינים אלו עשויים לכלול שיעול, כחכוח תכוף, צרידות, כאב גרון, קשיי בליעה, נזלת, גודש באף, כאבי ראש ולחץ בפנים. צבע הליחה יכול גם הוא להעיד על הגורם: ליחה שקופה או לבנה לרוב קשורה לאלרגיות או הצטננות ויראלית, בעוד שליחה ירוקה או צהובה עשויה להעיד על זיהום חיידקי. ליחה חומה או אדומה עלולה להעיד על דימום ודורשת בירור רפואי דחוף.

אבחון ליחה בגרון

אבחון של ליחה בגרון מתחיל בדרך כלל בבדיקה גופנית ובשיחה עם הרופא על ההיסטוריה הרפואית והתסמינים. הרופא עשוי לבחון את הגרון, האף והאוזניים. במקרים מסוימים, ייתכן שיידרשו בדיקות נוספות כדי לקבוע את הגורם הבסיסי. בדיקות אלו יכולות לכלול תרבית גרון (לזיהוי זיהומים חיידקיים), בדיקות אלרגיה, צילום רנטגן של הסינוסים או החזה, ובמקרים של חשד לריפלוקס, אנדוסקופיה של הוושט.

טיפול ודרכי הקלה

הטיפול בליחה בגרון מתמקד בהקלה על התסמינים ובטיפול בגורם הבסיסי. קיימות מספר דרכים להקל על המצב:

• שתייה מרובה: שתיית מים, תה צמחים ומרקים מסייעת לדלל את הליחה ולהקל על פינויה.
• אדים חמים: שאיפת אדים ממקלחת חמה, מכשיר אדים או קערת מים חמים יכולה לסייע בריכוך הליחה.
• גרגור מי מלח: גרגור תמיסת מלח (כפית מלח בחצי כוס מים פושרים) מספר פעמים ביום מסייע לנקות את הגרון ולהקל על אי הנוחות.
• הימנעות מגרדנים: הפסקת עישון והימנעות מחשיפה לעשן, אלרגנים ומזהמים אחרים באוויר.
• תרופות ללא מרשם: מכייחים (כמו גואיפנזין) יכולים לדלל את הליחה, ומדכאי שיעול (לליחה יבשה) יכולים להקל על שיעול מטריד. תרופות נוגדות גודש ואנטי-היסטמינים יכולים לעזור במצבים של נזלת וגודש.
• טיפול בגורם הבסיסי: אם הליחה נגרמת על ידי אלרגיות, ייתכן שיידרש שימוש באנטי-היסטמינים או סטרואידים לאף. במקרה של ריפלוקס, תרופות להפחתת חומציות הקיבה יכולות לעזור. זיהומים חיידקיים עשויים לדרוש טיפול אנטיביוטי.

מתי לפנות לרופא?

ברוב המקרים, ליחה בגרון היא מצב חולף ואינה דורשת טיפול רפואי דחוף. עם זאת, ישנם מצבים בהם מומלץ לפנות לרופא:

• ליחה מתמשכת במשך יותר מכמה שבועות.
• שינוי בצבע או בכמות הליחה, במיוחד אם היא הופכת לירוקה, צהובה, חומה או מכילה דם.
• קוצר נשימה, צפצופים או קשיי נשימה.
• חום גבוה שאינו יורד.
• כאבים בחזה.
• ירידה בלתי מוסברת במשקל.
• קשיי בליעה מתמשכים.

הבנת הגורמים לליחה בגרון ודרכי ההתמודדות עימה יכולה לשפר משמעותית את איכות החיים. הקפדה על היגיינת פה, שתייה מספקת וטיפול נכון במחלות רקע יכולים לסייע במניעת הצטברות ליחה והקלה על התסמינים.