שחיקת סחוס בברך היא מצב שכיח וכרוני המשפיע על מיליוני אנשים ברחבי העולם, ומהווה את הגורם העיקרי לכאבי ברכיים ממושכים והגבלה בתנועה. מצב זה מתרחש כאשר הסחוס המגן המצפה את קצות העצמות במפרק הברך נשחק ומתבלה לאורך זמן. הבנה מעמיקה של התופעה, גורמיה והטיפולים הזמינים, חיונית לניהול המצב ולשיפור איכות החיים.

מהי שחיקת סחוס בברך?

הברך היא מפרק מורכב המורכב מעצמות הירך, השוק והפיקה, המכוסות כולן בשכבה חלקה של סחוס. סחוס זה, הנקרא סחוס מפרקי, פועל כבולם זעזועים ומאפשר תנועה חלקה וללא חיכוך בין העצמות. כאשר מתרחשת שחיקת סחוס, שכבה זו נפגעת ומתחילה להתפורר. עם התקדמות השחיקה, הסחוס הופך למחוספס ודק יותר, ולבסוף עלול להיעלם לחלוטין. מצב זה מוביל לכך שהעצמות משתפשפות זו בזו ישירות, מה שגורם לכאב, נפיחות, נוקשות והגבלה ניכרת בתנועה.

גורמים וגורמי סיכון

שחיקת סחוס בברך יכולה להיגרם ממספר גורמים, חלקם קשורים לגיל וחלקם ניתנים לשליטה או למניעה. להלן הגורמים העיקריים:

• גיל מתקדם: שחיקת סחוס היא תהליך טבעי המתרחש עם הגיל, כאשר הסחוס מאבד את גמישותו ויכולת התיקון העצמי שלו.
• השמנת יתר: משקל עודף מפעיל לחץ רב על מפרקי הברך, מה שמאיץ את בלאי הסחוס.
• פציעות קודמות: חבלות בברך, כגון קרע במניסקוס, פגיעה ברצועות או שברים, עלולות להגביר את הסיכון לשחיקת סחוס בעתיד.
• גנטיקה: נטייה משפחתית לשחיקת סחוס יכולה להגביר את הסיכון.
• מאמץ יתר: פעילות גופנית אינטנסיבית או עבודה הדורשת עמידה ממושכת או כפיפה חוזרת ונשנית של הברך.
• מבנה אנטומי לקוי: חוסר יישור במפרק הברך או מבנה לא תקין של העצמות יכולים לגרום לחלוקת עומס לא אחידה ולשחיקה מואצת.

תסמינים נפוצים

התסמינים של שחיקת סחוס בברך מתפתחים בדרך כלל בהדרגה ומחמירים עם הזמן. הם יכולים להשתנות בחומרתם מאדם לאדם:

• כאב: בדרך כלל מחמיר בפעילות גופנית, בעמידה ממושכת או לאחר מנוחה.
• נוקשות: במיוחד בבוקר או לאחר ישיבה ממושכת. הנוקשות משתפרת לרוב לאחר תנועה קלה.
• נפיחות: הצטברות נוזלים במפרק, בעיקר לאחר מאמץ.
• רעשים בברך: קולות חריקה, פצפוץ או קליקים בעת תנועה.
• הגבלה בטווחי תנועה: קושי ביישור או בכיפוף מלא של הברך.
• חולשה או חוסר יציבות: תחושה שהברך "בורחת" או נותנת.

אבחון שחיקת סחוס

אבחון שחיקת סחוס בברך מתבסס על שילוב של היסטוריה רפואית, בדיקה גופנית ובדיקות הדמיה. הרופא יברר פרטים אודות הכאב, התסמינים הנלווים וגורמי הסיכון. בבדיקה הגופנית, הרופא יבחן את טווחי התנועה, יחפש נפיחות, רגישות וסימני אי-יציבות. בדיקות הדמיה כוללות לרוב צילומי רנטגן, המאפשרים לראות היצרות של מרווח המפרק, שינויים בעצם או היווצרות זיזים גרמיים (אוסטאופיטים). במקרים מסוימים, ייתכן שיידרש MRI לבחינה מדויקת יותר של הסחוס והרקמות הרכות.

אפשרויות טיפול

הטיפול בשחיקת סחוס בברך נועד להקל על הכאב, לשפר את התפקוד ולהאט את קצב התקדמות המחלה. אפשרויות הטיפול נחלקות בדרך כלל לשמרניות וכירורגיות:

טיפול שמרני:

• שינוי אורח חיים: ירידה במשקל, הימנעות מפעילויות המפעילות עומס יתר על הברך, וביצוע פעילות גופנית מתונה כמו שחייה או רכיבה על אופניים.
• פיזיותרפיה: תרגילים לחיזוק השרירים סביב הברך, שיפור טווחי התנועה וטכניקות להפחתת עומס.
• תרופות: משככי כאבים ללא מרשם (כמו אצטמינופן) או נוגדי דלקת לא סטרואידים (NSAIDs). במקרים מסוימים, ניתן להשתמש בתרופות מרשם.
• זריקות למפרק: זריקות סטרואידים להפחתת דלקת וכאב, או זריקות חומצה היאלורונית לשימון המפרק ושיפור הגמישות.
• אביזרי עזר: שימוש במקל הליכה או הליכון להורדת עומס מהברך, וסדים לייצוב המפרק.

טיפול כירורגי:

במקרים חמורים שבהם הטיפול השמרני אינו מסייע, ניתן לשקול התערבות כירורגית:

• ארתרוסקופיה: הליך זעיר פולשני לניקוי המפרק, הסרת חלקי סחוס רופפים או תיקון פגיעות קלות.
• אוסטאוטומיה: ניתוח לשינוי יישור העצם כדי להפחית את העומס על החלק הפגוע של הברך.
• השתלת סחוס: במקרים מסוימים, ניתן להשתיל תאי סחוס או פיסות סחוס קטנות במטרה לחדש את הרקמה הפגועה, בעיקר במטופלים צעירים עם פגיעות ממוקדות.
• החלפת מפרק הברך (אוטופלסטיה): במקרים של שחיקה מתקדמת וחמורה, מומלץ על ניתוח להחלפה חלקית או מלאה של מפרק הברך במשתל מלאכותי. זהו פתרון יעיל ביותר להקלה על כאבים והחזרת תפקוד משמעותי.