שיעול טורדני

שיעול טורדני שלא עובר – מתי זה דורש בירור?

שיעול הוא רפלקס טבעי של הגוף לסלק גורמים מפריעים מדרכי הנשימה, כמו ליחה, אבק או גירויים.
לרוב, שיעול חולף מעצמו לאחר מספר ימים או שבועות, במיוחד אם הוא נגרם כתוצאה מהצטננות או שפעת.
עם זאת, כאשר שיעול נמשך זמן רב, הוא הופך ל"שיעול טורדני" או "שיעול כרוני", ועלול להעיד על בעיה רפואית הדורשת אבחון וטיפול.

מהו שיעול טורדני?

שיעול נחשב טורדני או כרוני כאשר הוא נמשך מעל 8 שבועות אצל מבוגרים, או מעל 4 שבועות אצל ילדים.
שיעול כזה יכול להשפיע באופן משמעותי על איכות החיים, להפריע לשינה, לעבודה ולפעילויות יומיומיות.

סיבות שכיחות לשיעול מתמשך

ישנן סיבות רבות לשיעול כרוני, והבנת הגורם היא המפתח לטיפול יעיל. בין הסיבות הנפוצות ניתן למנות:

• שיעול לאחר זיהום ויראלי: לעיתים, לאחר מחלה ויראלית בדרכי הנשימה (כמו הצטננות או שפעת), נותרת רגישות בדרכי הנשימה הגורמת לשיעול הנמשך שבועות ארוכים.
• אסתמה (קצרת): במקרים מסוימים, התסמין העיקרי של אסתמה הוא שיעול, המכונה "אסתמה של שיעול". השיעול עלול להחמיר בלילה או בעת מאמץ.
• עלייה בחומציות הקיבה (GERD): חומצת קיבה שעלתה לוושט עלולה לגרות את דרכי הנשימה ולגרום לשיעול, לעיתים ללא תסמינים קלאסיים של צרבת.
• נזלת אחורית (תסמונת שיעול של דרכי האוויר העליונות): מצב בו ריר מהאף או מהסינוסים זולג אחורה לגרון ומגרה אותו, גורם לשיעול.
• מחלות ריאה כרוניות: כגון COPD (מחלה ריאתית חסימתית כרונית) או ברונכיטיס כרונית, הקשורות לרוב לעישון.
• תרופות: תרופות מסוימות, בעיקר ממשפחת מעכבי ACE המשמשות לטיפול ביתר לחץ דם, עלולות לגרום לשיעול יבש כתוצר לוואי.
• גורמים סביבתיים: חשיפה ממושכת לעישון פסיבי, זיהום אוויר, אבק או חומרים כימיים.

מתי יש לפנות לרופא? דגלים אדומים

בעוד ששיעול קל לאחר מחלה חולף לרוב, ישנם סימנים המצריכים פנייה מיידית לרופא לצורך בירור:

• שיעול הנמשך מעל 8 שבועות (מבוגרים) או 4 שבועות (ילדים).
• שיעול המלווה בכיח דמי, או כיח בצבע חריג (ירוק, צהוב כהה, חום).
• קוצר נשימה או קשיי נשימה.
• כאבים בחזה.
• ירידה בלתי מוסברת במשקל.
• חום גבוה שאינו חולף.
• הזעות לילה.
• צפצופים בנשימה.
• תחושת חנק או קושי בבליעה.
• שיעול שהחל בפתאומיות והוא חמור מאוד.
• החמרה משמעותית של השיעול לאורך זמן.

תהליך הבירור והאבחון

כאשר פונים לרופא עם שיעול טורדני, הרופא יבצע מספר פעולות לאבחון הגורם:

1. לקיחת היסטוריה רפואית מפורטת: הרופא ישאל על משך השיעול, אופיו, גורמים מחמירים או מקלים, תסמינים נלווים, היסטוריה של עישון, מחלות רקע ותרופות שהמטופל נוטל.
2. בדיקה גופנית: כוללת האזנה לריאות, בדיקת האף והגרון.
3. בדיקות נוספות: בהתאם לחשד הקליני, ייתכן שיבוצעו בדיקות כמו צילום חזה, בדיקות תפקודי ריאות (ספירומטריה), בדיקות אלרגיה, או בדיקות לזיהוי ריפלוקס.

חשיבות הבירור הרפואי

שיעול כרוני אינו תמיד מצב פשוט ועלול להיות סימן למחלה הדורשת טיפול.
אבחון נכון של הגורם לשיעול מאפשר התאמת טיפול יעיל שיכול להקל על התסמינים ולמנוע סיבוכים עתידיים.
אל תהססו לפנות לייעוץ רפואי אם אתם סובלים משיעול מתמשך.