עיניים אדומות, מגרדות ודומעות הן תופעה שכיחה ומטרידה שרבים חווים. עם זאת, התסמינים הללו יכולים לנבוע משני מצבים שונים לחלוטין: דלקת עיניים או אלרגיה. הבנה של ההבדלים המהותיים בין השניים חיונית לקבלת הטיפול הנכון ולהקלה מהירה על התסמינים. אבחון מדויק על ידי רופא הוא המפתח למניעת סיבוכים ולחזרה מהירה לשגרה.

מהי דלקת עיניים (דלקת הלחמית)?

דלקת עיניים, המכונה בשפה הרפואית "דלקת הלחמית" (Conjunctivitis), היא מצב דלקתי של הלחמית – הקרום הדק והשקוף המכסה את לובן העין (הסקלרה) ואת החלק הפנימי של העפעפיים. הדלקת יכולה להיגרם ממספר גורמים, ולכל גורם יש מאפיינים מעט שונים.

הסיבות העיקריות לדלקת הלחמית הן:

• דלקת חיידקית: נגרמת על ידי חיידקים כמו סטפילוקוקוס או סטרפטוקוקוס. היא מאופיינת בדרך כלל בהפרשה סמיכה, מוגלתית, בצבע צהוב-ירקרק, הגורמת לעיתים קרובות להידבקות העפעפיים, במיוחד בבוקר. היא לרוב מתחילה בעין אחת ועלולה לעבור לשנייה.
• דלקת נגיפית (ויראלית): זוהי הסיבה השכיחה ביותר לדלקות עיניים והיא מדבקת מאוד. היא נגרמת על ידי וירוסים, לרוב אותם וירוסים הגורמים להצטננות. התסמין הבולט הוא הפרשה מימית ושקופה, אדמומיות ותחושת "חול" בעיניים. לעיתים קרובות היא מלווה בתסמיני צינון אחרים.
• גירוי כימי: חשיפה לחומרים מגרים כמו עשן, כלור בבריכה, אבק או תרסיסים שונים עלולה לגרום לאדמומיות ודמעת זמניות.

מהי אלרגיה בעיניים?

אלרגיה בעיניים (Allergic Conjunctivitis) אינה מצב זיהומי אלא תגובה של מערכת החיסון. היא מתרחשת כאשר העיניים נחשפות לחומרים הנקראים אלרגנים, שהגוף מזהה בטעות כאיום. בתגובה, הגוף משחרר היסטמינים וחומרים נוספים הגורמים לתגובה הדלקתית האופיינית.

אלרגנים נפוצים הגורמים לאלרגיה בעיניים כוללים:

• אבקני פרחים ועצים (קדחת השחת)
• קרדית אבק הבית
• קשקשים של חיות מחמד
• נבגי עובש

הסימן המובהק ביותר של אלרגיה הוא גרד עז וטורדני. בנוסף, יופיעו אדמומיות, נפיחות בעפעפיים ודמעת מרובה. בניגוד לדלקת זיהומית, אלרגיה בדרך כלל משפיעה על שתי העיניים בו-זמנית ולעיתים קרובות מלווה בתסמינים אלרגיים נוספים, כמו התעטשויות, נזלת או גודש באף.

אז איך מבדילים - דלקת עיניים או אלרגיה?

למרות שאדמומיות ואי-נוחות משותפות לשני המצבים, קיימים מספר הבדלים ברורים שיכולים לסייע להבחין בין דלקת עיניים זיהומית לתגובה אלרגית. התמקדות בארבעה סימנים עיקריים תעזור לזהות את הגורם הבעיה.

1. התחושה המרכזית: גרד מול צריבה
   באלרגיה: התסמין הבולט והמטריד ביותר הוא גרד עז ובלתי פוסק. הרצון לשפשף את העיניים הוא סימן היכר מובהק.
   בדלקת זיהומית: התחושה השלטת היא צריבה, תחושת "חול" או גוף זר בעין. הגרד הוא לרוב מתון יותר, אם בכלל קיים.
2. סוג ההפרשה: שקופה מול עכורה
   באלרגיה (וגם בדלקת ויראלית): ההפרשה אופיינית היא מימית ושקופה, בדומה לדמעות רגילות.
   בדלקת חיידקית: זהו הסימן המבדל המשמעותי ביותר. ההפרשה היא סמיכה, דביקה, ובצבע צהוב או ירקרק. היא גורמת לעיתים קרובות להידבקות העפעפיים בבוקר.
3. פוטנציאל הדבקה: מדבק מול לא מדבק
   אלרגיה: אינה מדבקת כלל. זוהי תגובה אישית של מערכת החיסון ולא ניתן להעביר אותה מאדם לאדם.
   דלקת זיהומית (חיידקית או ויראלית): מדבקת מאוד. הנגיפים או החיידקים יכולים לעבור בקלות במגע ישיר, דרך משטחים או שימוש משותף בחפצים כמו מגבות.
4. פיזור התסמינים: שתי העיניים מול עין אחת
   באלרגיה: מכיוון שהחשיפה לאלרגן היא סביבתית, התגובה מופיעה כמעט תמיד בשתי העיניים בו-זמנית ובאותה עוצמה.
   בדלקת זיהומית: המצב מתחיל לרוב בעין אחת, ורק לאחר מספר ימים, אם לא נשמרת היגיינה, הוא עלול להתפשט לעין השנייה.

מתי יש לפנות לרופא?

בכל מקרה של ספק, או אם התסמינים אינם חולפים תוך יום-יומיים, חשוב לפנות לרופא עיניים לצורך אבחון מדויק. פנייה מיידית נדרשת במצבים הבאים:

• כאב חזק בעין.
• טשטוש ראייה או שינויים בראייה.
• רגישות חריפה לאור (פוטופוביה).
• תחושה שיש גוף זר תקוע בעין.
• כאשר התסמינים מופיעים אצל תינוקות או ילדים קטנים.

דרכי טיפול אפשריות

הטיפול תלוי באופן ישיר בגורם לבעיה. טיפול לא נכון עלול להחמיר את המצב או פשוט לא להועיל.

• לדלקת חיידקית: הטיפול הוא באמצעות טיפות עיניים אנטיביוטיות או משחה, לפי מרשם רופא.
• לדלקת ויראלית: לרוב חולפת מעצמה תוך שבוע עד שבועיים. הטיפול הוא תומך וכולל שימוש בדמעות מלאכותיות להקלה על היובש וקומפרסים קרים להרגעת הגירוי.
• לאלרגיה: הטיפול מתמקד בהימנעות מהאלרגן ובשימוש בטיפות עיניים אנטי-היסטמיניות (חלקן ללא מרשם) או טיפות המייצבות את תאי המאסט. במקרים חמורים יותר, הרופא עשוי להמליץ על כדורים נגד אלרגיה.