איך מזהים אימפטיגו?

אימפטיגו (Impetigo), המכונה בעברית "גלדת", היא זיהום עור חיידקי מדבק מאוד הנפוץ בעיקר בקרב ילדים בגילאי הגן ובית הספר היסודי, אך יכול להופיע בכל גיל.
הזיהום נגרם בדרך כלל על ידי חיידקי סטפילוקוקוס אוראוס (Staphylococcus aureus) או סטרפטוקוקוס פיוגנס (Streptococcus pyogenes).
זיהוי מוקדם של אימפטיגו הוא קריטי למניעת התפשטותה לאזורים אחרים בגוף ולאנשים אחרים בסביבתו של החולה.
במאמר זה נפרט את הדרכים המקצועיות לזהות את המחלה על פי תסמיניה השונים.

סימני הזיהוי העיקריים של אימפטיגו

הסימן המובהק והמוכר ביותר של אימפטיגו הוא הופעת פצעים אדומים שהופכים במהירות לשלפוחיות קטנות.
השלבים האופייניים לזיהוי כוללים:

• גלדים בצבע דבש: לאחר שהשלפוחיות מתפוצצות, הנוזל שיוצא מהן מתייבש ויוצר קרום (גלד) עבה בגוון צהבהב-חום, המזכיר צבע של דבש או סוכר חום.
  זהו סימן ההיכר המרכזי של המחלה.
• מיקום אופייני: הפצעים מופיעים לרוב סביב האף והפה, אך הם יכולים להתפשט בקלות לידיים, לרגליים ולאזורים אחרים בגוף בעקבות גירוד ומגע.
• אדמומיות וגירוי: העור מסביב לגלדים נוטה להיות אדום ומגורה, אך לרוב הפצעים עצמם אינם כואבים, אם כי הם עלולים לגרד מאוד.
• התפשטות מהירה: אחד הסימנים המזהים הוא הקצב שבו הנגעים מתרבים. ללא טיפול, ניתן לראות נגעים חדשים מופיעים תוך שעות או ימים ספורים.

הבחנה בין סוגי האימפטיגו

קיימים שני סוגים עיקריים של אימפטיגו, וחשוב לדעת להבדיל ביניהם לצורך זיהוי מדויק:

1. אימפטיגו לא-שלפוחיתי (Non-bullous): זהו הסוג הנפוץ ביותר (כ-70% מהמקרים).
   הוא מתחיל כנקודות אדומות קטנות שהופכות לשלפוחיות זעירות המתפקעות ומשאירות את הגלד הצהוב האופייני.
2. אימפטיגו שלפוחיתי (Bullous): סוג זה נפוץ יותר בתינוקות ופעוטות. הוא מתאפיין בשלפוחיות גדולות יותר, מלאות בנוזל שקוף שהופך לעכור.
   שלפוחיות אלו עמידות יותר ונוטות להישאר שלמות זמן רב יותר על העור לפני שהן מתבקעות.
3. אקתימה (Ecthyma): זוהי צורה חמורה יותר של הזיהום החודרת לשכבות עמוקות יותר של העור.
   היא מזוהה על ידי פצעים כואבים שהופכים לכיבים עמוקים עם גלדים כהים וקשים.

כיצד מתבצע האבחון הרפואי?

ברוב המקרים, רופא עור או רופא ילדים יוכל לזהות אימפטיגו על ידי בדיקה ויזואלית פשוטה של הנגעים.
המראה של "גלדי הדבש" הוא לרוב הוכחה מספקת לאבחנה. עם זאת, במקרים מסוימים עשוי הרופא לבצע את הפעולות הבאות:

• נטילת תרבית מהנוזל שבשלפוחית כדי לזהות את סוג החיידק הספציפי.
• בדיקת עמידות לאנטיביוטיקה, במיוחד אם הטיפול הראשוני לא הועיל.
• אבחנה מבדלת לשלילת מצבים דומים כמו הרפס סימפלקס, אקזמה מזוהמת או עקיצות חרקים.

שאלות ותשובות בנושא זיהוי אימפטיגו