speciality-background

צנתור ערמונית מוגדלת

צנתור ערמונית מוגדלת (PAE) הוא הליך זעיר-פולשני החוסם את אספקת הדם לערמונית, גורם להתכווצותה ומקל ביעילות על תסמיני דרכי השתן ללא צורך בניתוח פתוח.

צנתור ערמונית מוגדלת (PAE - Prostatic Artery Embolization)

צנתור ערמונית מוגדלת (PAE) הוא הליך רדיולוגי פולשני מינימלי, שנועד לטפל בתסמינים של הגדלה שפירה של הערמונית (BPH - Benign Prostatic Hyperplasia). הליך זה מהווה חלופה פחות פולשנית לניתוחים מסורתיים כמו TURP (כריתת ערמונית דרך השופכה), ומטרתו היא להפחית את נפח הערמונית ובכך להקל על תסמיני דרכי השתן התחתונות (LUTS).

מהי הגדלה שפירה של הערמונית (BPH)?

BPH היא תופעה שכיחה בקרב גברים מבוגרים, שבה הערמונית גדלה באופן שפיר. גידול זה לוחץ על השופכה (הצינור המוביל שתן משלפוחית השתן החוצה), וגורם לתסמינים מטרידים כגון:

  • תכיפות ודחיפות במתן שתן.
  • קושי להתחיל במתן שתן (הססנות).
  • זרם שתן חלש או מקוטע.
  • תחושת חוסר התרוקנות מלאה של שלפוחית השתן.
  • התעוררות מרובה בלילה לצורך מתן שתן (נוקטוריה).

כאשר טיפול תרופתי אינו מספק הקלה מספקת, או כאשר ישנן תופעות לוואי משמעותיות, צנתור הערמונית נכנס לתמונה כאופציה טיפולית יעילה.

כיצד מתבצע צנתור ערמונית מוגדלת (PAE)?

ההליך מבוצע על ידי רדיולוג פולשני, בדרך כלל בהרדמה מקומית וטשטוש קל. ההליך נמשך בדרך כלל בין שעה לשלוש שעות וכולל את השלבים הבאים:

  1. גישה: לאחר חיטוי והרדמה מקומית, מוחדר צנתר דק דרך עורק קטן במפשעה (עורק הירך) או לעיתים דרך עורק בזרוע.
  2. ניווט: הצנתר מונחה תחת הדמיית רנטגן (שיקוף) עד שהוא מגיע לעורקים המספקים דם לערמונית (עורקי הערמונית).
  3. הדמיה: חומר ניגוד מוזרק כדי לוודא את מיקום הצנתר ולמפות את כלי הדם המזינים את הערמונית, תוך הקפדה על מניעת זרימת חומרים לאיברים סמוכים.
  4. אמבוליזציה (חסימה): מוזרקים חלקיקים מיקרוסקופיים (מיקרוספרות) לתוך עורקי הערמונית. חלקיקים אלו חוסמים את זרימת הדם לאזורים המוגדלים של הערמונית.
  5. השלמת ההליך: לאחר חסימת כלי הדם בשני צידי הערמונית, הצנתר מוצא, והמטופל נשאר בהשגחה קצרה.

מנגנון הפעולה והיתרונות

חסימת אספקת הדם גורמת לנמק (מוות) מבוקר של רקמת הערמונית המוגדלת. כתוצאה מכך, הערמונית מתכווצת בהדרגה, הלחץ על השופכה פוחת, ותסמיני דרכי השתן משתפרים. היתרונות העיקריים של PAE כוללים:

  • פולשנות מינימלית: אין צורך בחתך כירורגי גדול או בהרדמה כללית.
  • זמן החלמה קצר: רוב המטופלים משתחררים לביתם באותו יום או למחרת.
  • סיכון נמוך יותר: סיכון נמוך יותר לסיבוכים הקשורים לניתוח, כגון דימום משמעותי.
  • שימור תפקוד מיני: שיעור נמוך מאוד של פגיעה בתפקוד המיני או שפיכה אחורית, סיבוכים נפוצים יותר בניתוחי TURP.
  • יעילות: מחקרים מראים שיפור משמעותי ומתמשך בתסמינים ובאיכות החיים.

למי מתאים הטיפול?

צנתור ערמונית מתאים לגברים הסובלים מתסמיני BPH בינוניים עד חמורים, אשר:

  • לא הגיבו מספיק לטיפול תרופתי.
  • מעדיפים להימנע מניתוח פולשני.
  • סובלים ממצבים רפואיים המונעים מהם לעבור הרדמה כללית או ניתוח.
  • מעוניינים לשמר את התפקוד המיני שלהם.

ההליך מתאים במיוחד לערמוניות גדולות מאוד (מעל 80 סמ"ק), שבהן ניתוח TURP עלול להיות מורכב יותר.

התאוששות וסיבוכים אפשריים

ההתאוששות מ-PAE היא מהירה יחסית. המטופל עשוי לחוות תסמונת פוסט-אמבוליזציה קלה, הכוללת כאב קל באגן, תכיפות שתן זמנית, או דם בשתן או בנוזל הזרע למשך מספר ימים. תסמינים אלו ניתנים לטיפול במשככי כאבים.

סיבוכים נדירים כוללים:

  • פגיעה זמנית או קבועה בכלי דם סמוכים.
  • זיהום.
  • חסימה לא מכוונת של עורקים שאינם קשורים לערמונית (נדיר ביותר עקב טכניקות הדמיה מתקדמות).

שיפור משמעותי בתסמינים מתחיל להופיע בדרך כלל תוך מספר שבועות עד חודשים לאחר ההליך, ככל שהערמונית מתכווצת.

*מידע זה הוא כללי ואין להסתמך עליו כייעוץ רפואי.