אובדן חוש ריח

אובדן חוש הריח, המכונה אנזומיה (Anosmia), או ירידה בחוש הריח (היפוסמיה), היא תופעה שכיחה שיכולה להיות זמנית או קבועה. חוש הריח אינו רק מקור להנאה מהטעם והריח, אלא גם מערכת אזהרה חיונית מפני סכנות כמו דליפת גז או מזון מקולקל. האבחון המדויק של הגורם הוא קריטי לקביעת הטיפול.

גורמים לאובדן חוש הריח

אובדן חוש הריח מחולק לשני סוגים עיקריים לפי מנגנון הפגיעה:

1. הפרעות הולכה (Conductive Loss) - חסימה פיזית

מולקולות הריח אינן מצליחות להגיע לקולטני הריח הממוקמים בתקרת האף (אפיתל הריח). גורמים שכיחים:

• מחלות אף וסינוסים: הצטננות, שפעת, זיהום בנגיף הקורונה (COVID-19), סינוסיטיס כרונית ואלרגיות. אלו הגורמים הנפוצים ביותר, והאובדן לרוב זמני.
• חסימות מכניות: פוליפים באף, בצקת קשה ברירית, סטיית מחיצת האף חמורה או גידולים בחלל האף והסינוסים (נדיר).

2. הפרעות עצביות (Sensorineural Loss) - פגיעה עצבית/מערכתית

פגיעה בקולטני הריח עצמם, בעצב הריח או באזורי עיבוד הריח במוח. גורמים שכיחים:

• זיהום ויראלי: נזק ישיר לקולטני הריח לאחר מחלת חום נגיפית קשה (כגון שפעת או קורונה). לעיתים הנזק קבוע.
• טראומת ראש: פגיעה חזקה בראש עלולה לקרוע את סיבי עצב הריח העוברים בבסיס הגולגולת.
• מחלות ניווניות: ירידה בחוש הריח היא לעיתים סימן מקדים למחלות כמו פרקינסון או אלצהיימר.
• הזדקנות: ירידה טבעית ואיטית בחוש הריח (מעל גיל 60).
• חשיפה לרעלנים: שימוש ממושך בטבק, חשיפה לחומרים כימיים רעילים.

תהליך האבחון על ידי רופא א.א.ג.

בירור אובדן חוש הריח מחייב פנייה לרופא אף-אוזן-גרון (אוטולרינגולוג), שכן הטיפול תלוי בגורם:

1. אנמנזה מפורטת: תשאול על משך האובדן, האם הוא פתאומי או הדרגתי, האם החל לאחר מחלה ויראלית או חבלת ראש, והאם מופיעים תסמינים נוספים כמו גודש, הפרשות או כאבי ראש.
2. בדיקה גופנית ואנדוסקופיה: בדיקה יסודית של חלל האף באמצעות אנדוסקופ גמיש (Endoscopy) לאיתור חסימות פיזיות כמו פוליפים, נפיחות ברירית או גידולים.
3. מבחני ריח (Psychophysical Testing): בדיקות אובייקטיביות למדידת חומרת האובדן, באמצעות זיהוי ריחות מוכרים או הערכת סף הריח.
4. בדיקות הדמיה (CT/MRI): אם לא נמצאה חסימה ברורה באף, או אם יש חשד לפגיעה עצבית (כגון לאחר חבלת ראש) או למחלה נוירולוגית, תבוצע סריקת CT או MRI של הראש והסינוסים לשלילת גידולים, פגיעה בעצב הריח או מחלת סינוסים נסתרת.

אפשרויות טיפול

• טיפול בגודש/דלקת: אם הגורם הוא חסימה, יינתנו תרופות מקומיות (תרסיסי סטרואידים) או ניתוח להסרת פוליפים או תיקון מחיצה (ספטופלסטיקה).
• אימון ריח (Olfactory Retraining): שיטה מומלצת במיוחד לאחר זיהום ויראלי או חבלת ראש, שבה המטופל מרחרח באופן שיטתי קבוצת ריחות חזקים (כגון לימון, ציפורן, אקליפטוס) כדי לעודד התחדשות של תאי הריח.
• טיפול תומך: במקרים של נזק קבוע ובלתי הפיך, הטיפול מתמקד בייעוץ בטיחותי (התקנת גלאי גז ועשן) ותמיכה בהיבטים הרגשיים והתזונתיים.