רופאים לביופסיה מהעפעפיים - מידע ורשימת מומחים

ביופסיה מהעפעפיים: הבנה מקיפה

ביופסיה מהעפעפיים היא הליך רפואי חיוני המשמש לאבחון נגעים או גידולים המופיעים על העפעפיים או סביבם. במהלך ההליך, נלקחת דגימת רקמה קטנה מהאזור החשוד ונשלחת למעבדה לבדיקה פתולוגית תחת מיקרוסקופ. בדיקה זו מאפשרת לרופאים לקבוע האם הנגע שפיר (לא סרטני), טרום-סרטני או ממאיר (סרטני), ובהתאם לכך לתכנן את הטיפול המתאים ביותר.

מתי נדרשת ביופסיה מהעפעפיים?

רופא עיניים או רופא עור עשוי להמליץ על ביופסיה מהעפעפיים במצבים הבאים:

• כאשר מופיע נגע חדש על העפעף.
• כאשר נגע קיים משנה את גודלו, צורתו, צבעו או המרקם שלו.
• כאשר הנגע מדמם, מגרד, גורם לכאב או יוצר כיב (פצע פתוח).
• כאשר יש אובדן ריסים באזור הנגע או עיוות של קו הריסים.
• כאשר יש חשד קליני לגידול ממאיר, כגון קרצינומה של תאי בסיס (BCC), קרצינומה של תאי קשקש (SCC), קרצינומה של בלוטות חלב (Sebaceous Gland Carcinoma) או מלנומה.
• גם נגעים הנראים שפירים עשויים לדרוש ביופסיה, שכן לעיתים המראה הקליני בלבד אינו מספיק לאבחנה מדויקת.

כיצד מתבצע ההליך?

ביופסיה מהעפעפיים מבוצעת לרוב במרפאה, תחת הרדמה מקומית, והיא נחשבת להליך קצר יחסית. סוג הביופסיה תלוי בגודל הנגע, מיקומו והחשד הקליני:

• ביופסיית כריתה (Excisional Biopsy): הסרה מלאה של הנגע, לעיתים עם שוליים קטנים של רקמה בריאה סביבו. שיטה זו משמשת בעיקר לנגעים קטנים או כאשר יש חשד גבוה לממאירות.
• ביופסיית חתך (Incisional Biopsy): הסרה של חלק קטן בלבד מהנגע לצורך אבחון. שיטה זו מתאימה לנגעים גדולים יותר.
• ביופסיית גילוח (Shave Biopsy): הסרת השכבות השטחיות של הנגע באמצעות להב חד.
• ביופסיית ניקור (Punch Biopsy): שימוש במכשיר עגול וחד ("פונץ'") להוצאת דגימת רקמה גלילית קטנה.

לאחר נטילת הדגימה, האזור עשוי להיסגר באמצעות תפרים קטנים (שלרוב נמסים מעצמם או מוסרים לאחר כשבוע) או להישאר פתוח להחלמה טבעית, בהתאם לגודל ולעומק הביופסיה. לעיתים, במיוחד בניתוחי הסרה מלאה של גידולים חשודים, מבוצעת בדיקת "חתך קפוא" (Frozen Section) במהלך הניתוח עצמו. בבדיקה זו, הדגימה נבדקת במעבדה באופן מיידי כדי לוודא שהגידול הוסר במלואו עם שוליים נקיים.

סיכונים ותופעות לוואי

ביופסיה מהעפעפיים היא הליך בטוח בדרך כלל, אך כמו כל הליך פולשני, היא כרוכה בסיכונים מסוימים, אם כי נדירים:

• דימום: לרוב קל וחולף מעצמו.
• זיהום: ניתן למניעה וטיפול באמצעות משחה אנטיביוטית והקפדה על היגיינה.
• נפיחות ושטפי דם (סימנים כחולים): תופעות שכיחות וחולפות תוך ימים עד שבועיים. קומפרסים קרים יכולים להקל.
• צלקת: לרוב קטנה וממוקמת בקפל טבעי של העפעף, כך שהיא כמעט ואינה נראית לאחר ההחלמה.
• שינוי קל בצורת העפעף או במנח שלו: נדיר בביופסיות קטנות.
• יובש בעיניים או דמעת: תופעות פחות שכיחות ולרוב זמניות.

החלמה וטיפול לאחר ההליך

ההחלמה מביופסיית עפעף היא לרוב מהירה. הרופא יספק הנחיות ספציפיות, שעשויות לכלול:

• מריחת משחה אנטיביוטית על אזור הביופסיה למניעת זיהום.
• שמירה על ניקיון האזור והימנעות מהרטבתו ביממה הראשונה.
• שימוש בקומפרסים קרים להפחתת נפיחות ושטפי דם.
• הימנעות מפעילות גופנית מאומצת למספר ימים.
• הגנה מפני חשיפה לשמש (שימוש במשקפי שמש וכובע).
• הגעה לביקורת להסרת תפרים (אם ישנם) או למעקב.

תוצאות הביופסיה

הדגימה שנלקחה נשלחת למכון הפתולוגי, שם היא נבדקת תחת מיקרוסקופ על ידי פתולוג. התשובה הפתולוגית, המתארת את סוג התאים שנמצאו ואת האבחנה, מתקבלת בדרך כלל תוך שבוע עד שבועיים. תוצאות אלו הן קריטיות לקביעת המשך הטיפול, במידה ונדרש. הרופא המטפל יסביר את משמעות התוצאות וידון עם המטופל על אפשרויות הטיפול המתאימות.