מחזור לא סדיר הוא תופעה נפוצה המשפיעה על נשים רבות בגיל הפוריות. מצב זה מתאר שינויים בתדירות, במשך או בכמות הדימום הווסתי, החורגים מהדפוס האישי והתקין של האישה. בעוד שלעיתים קרובות מדובר בתופעה חולפת, חשוב להבין את הגורמים האפשריים ולדעת מתי נדרש בירור רפואי.

מהו מחזור וסת תקין?

מחזור וסת תקין נחשב לכזה המופיע במרווחים קבועים יחסית. אורכו של מחזור ממוצע הוא 28 ימים, אך טווח הנורמה רחב ונע בין 21 ל-35 ימים. המחזור נספר מהיום הראשון של הדימום ועד ליום הראשון של הדימום הבא.

משך הדימום עצמו נע בדרך כלל בין 3 ל-7 ימים. כל חריגה משמעותית מהדפוסים הללו – מחזורים קצרים או ארוכים מדי, דילוג על וסת או דימום כבד באופן חריג – יכולה להעיד על מחזור לא סדיר.

סיבות נפוצות למחזור לא סדיר

קיימים גורמים רבים העלולים להוביל להופעת מחזור לא סדיר. ניתן לחלק אותם לקטגוריות שונות:

• שינויים הורמונליים טבעיים: בשנים הראשונות לאחר קבלת הווסת הראשונה (גיל ההתבגרות) ובתקופה שלפני הפסקת הווסת (קדם-מנופאוזה), חוסר איזון הורמונלי הוא שכיח ועלול לגרום למחזורים לא סדירים.
• אורח חיים ומתח: מתח נפשי או פיזי משמעותי, פעילות גופנית מאומצת מדי, שינויים דרסטיים במשקל (עלייה או ירידה), והפרעות אכילה עלולים לשבש את הציר ההורמונלי ולהשפיע על סדירות המחזור.
• תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS): זוהי אחת הסיבות השכיחות ביותר למחזור לא סדיר. התסמונת מתאפיינת בחוסר איזון הורמונלי המוביל לביוץ לא סדיר או להיעדר ביוץ, ולכן למחזורים ארוכים ולא סדירים.
• הפרעות בבלוטת התריס: הן תת-פעילות והן יתר-פעילות של בלוטת התריס יכולות להשפיע על הורמוני הרבייה ולגרום לשיבושים במחזור החודשי.
• מצבים רפואיים נוספים: שרירנים (מיומות) או פוליפים ברחם, מחלות דלקתיות באגן (PID), ורמות גבוהות של הורמון הפרולקטין עלולים גם הם לגרום לדימומים לא סדירים או כבדים.
• אמצעי מניעה ותרופות: שימוש בהתקן תוך-רחמי (הורמונלי או לא הורמונלי), גלולות למניעת היריון (במיוחד בחודשים הראשונים לשימוש או לאחר הפסקתן) ותרופות מסוימות עלולים לשנות את דפוס הדימום.

אבחון הגורמים לחוסר סדירות במחזור

כדי לאבחן את הסיבה למחזור לא סדיר, הרופא יתחיל בתשאול מקיף אודות ההיסטוריה הרפואית, דפוסי המחזור, תסמינים נלווים ואורח החיים של המטופלת. לאחר מכן, תבוצע בדיקה גופנית ובדיקה גינקולוגית.

בהתאם לממצאים, ייתכן שיומלץ על בדיקות נוספות:

• בדיקות דם: להערכת רמות הורמונים שונים (כמו הורמוני בלוטת התריס, פרולקטין, טסטוסטרון), ספירת דם לשלילת אנמיה ובדיקת תפקודי קרישה.
• אולטרסאונד אגני: בדיקת הדמיה המאפשרת לבחון את מבנה הרחם, רירית הרחם והשחלות ולשלול ממצאים כמו שרירנים, פוליפים או ציסטות.
• בדיקות נוספות: במקרים מסוימים, ייתכן צורך בביופסיה של רירית הרחם או בהיסטרוסקופיה (הסתכלות ישירה לחלל הרחם) כדי לקבל אבחנה מדויקת.

דרכי הטיפול במחזור לא סדיר

הטיפול מותאם באופן אישי למטופלת, בהתאם לגורם לחוסר הסדירות, גילה, רצונה להרות ותסמינים נוספים. אפשרויות הטיפול כוללות:

• שינויים באורח החיים: במקרים שהגורם הוא מתח או שינויים במשקל, איזון תזונתי, פעילות גופנית מתונה וטכניקות להפחתת מתח עשויים להסדיר את המחזור באופן טבעי.
• טיפול הורמונלי: שימוש בגלולות משולבות למניעת היריון או פרוגסטרון בלבד יכול לסייע בוויסות המחזור, הפחתת דימומים כבדים והקלה על תסמינים נלווים.
• טיפול בגורם הראשוני: אם הבעיה נובעת מהפרעה בבלוטת התריס, יינתן טיפול תרופתי לאיזון הבלוטה. במקרה של תסמונת השחלות הפוליציסטיות, הטיפול יתמקד בשינוי אורח חיים ולעיתים בתרופות כמו מטפורמין.
• התערבות כירורגית: במצבים של שרירנים או פוליפים הגורמים לדימום משמעותי, ייתכן שיומלץ על הליך כירורגי להסרתם.

מתי חשוב לפנות לרופא?

מומלץ לפנות לייעוץ רפואי בכל מקרה של שינוי משמעותי ומתמשך בדפוס המחזור. ישנם מספר מצבי "דגל אדום" המחייבים פנייה לבירור:

• היעדר וסת במשך יותר מ-90 יום (שלושה חודשים), כאשר אין חשד להריון.
• כאשר המחזור הופך פתאום ללא סדיר, לאחר שהיה סדיר במשך תקופה ארוכה.
• דימום וסתי כבד במיוחד (הצורך להחליף תחבושת או טמפון כל שעה-שעתיים).
• דימום הנמשך יותר מ-7 ימים.
• הופעת דימום בין וסת לווסת או לאחר קיום יחסי מין.
• כאבי אגן חמורים המלווים את המחזור.