שקד שלישי, הידוע גם בשם אדנואידים, הוא רקמה לימפטית הממוקמת בחלק האחורי של חלל האף-לוע. תפקידו לסייע למערכת החיסון להילחם בזיהומים, אך לעיתים קרובות הוא עלול לגדול יתר על המידה ולגרום לתסמינים שונים אצל ילדים. אבחון שקד שלישי מוגדל חיוני על מנת למנוע סיבוכים ולהבטיח איכות חיים טובה יותר לילד.

מהו שקד שלישי ומה תפקידו?

השקד השלישי הוא חלק ממערכת החיסון של הגוף ודומה במבנהו לשקדי החיך המוכרים לנו. הוא ממוקם בחלק העליון של הלוע, מאחורי האף ומעל החיך הרך, ובדרך כלל מתנוון ונעלם בגיל ההתבגרות. בילדותו, הוא פעיל במיוחד בהגנה מפני חיידקים ווירוסים הנכנסים דרך האף והפה. תפקידו המרכזי הוא לייצר נוגדנים ולהיות קו הגנה ראשון מפני פולשים, אך כאשר הוא נחשף לזיהומים חוזרים ונשנים, הוא עלול לגדול ולהפריע לתפקוד תקין של דרכי הנשימה העליונות.

תסמינים נפוצים של שקד שלישי מוגדל

הגדלה משמעותית של השקד השלישי עלולה לגרום למגוון רחב של תסמינים, המעידים על הצורך בבדיקה רפואית וייתכן שגם על אבחון שקד שלישי מוגדל. חשוב לשים לב לסימנים אלו שעלולים להשפיע על איכות חיי הילד באופן יומיומי:

• נחירות ושינה לא שקטה: נשימה חסימתית במהלך השינה, לעיתים מלווה בהפסקות נשימה קצרות (דום נשימה בשינה).
• נשימה דרך הפה: הילד נושם דרך הפה באופן קבוע, במיוחד בלילה, מה שמוביל ליובש בפה ובגרון.
• דלקות אוזניים חוזרות: השקד המוגדל עלול לחסום את פתח תעלת השמע (חצוצרת השמע) ולגרום להצטברות נוזלים באוזן התיכונה ולדלקות.
• ירידה בשמיעה: כתוצאה מהצטברות נוזלים באוזניים.
• קושי באכילה או בבליעה: במקרים חמורים, הפרעה בבליעה או דיבור "אפי".
• עייפות והפרעות קשב: כתוצאה משינה לא איכותית.
• שינויים במבנה הפנים: לעיתים, נשימת פה ממושכת עלולה להוביל למראה פנים אופייני ("פני אדנואידים").

כיצד מתבצע אבחון שקד שלישי אצל ילדים?

תהליך אבחון שקד שלישי מוגדל כולל מספר שלבים המאפשרים לרופא לאמוד את מצבו של השקד השלישי ולהחליט על דרך הטיפול המתאימה. האבחון מתבצע בדרך כלל על ידי רופא אף-אוזן-גרון (אא"ג) לילדים:

1. היסטוריה רפואית מפורטת: הרופא יתשאל את ההורים על התסמינים שהילד חווה, תדירותם, משכם והשפעתם על חיי היום-יום של הילד. שאלות על נחירות, קשיי נשימה, דלקות אוזניים ואיכות השינה הן מרכזיות.
2. בדיקה גופנית: הרופא יבדוק את חלל הפה והאף. לעיתים ניתן למשש את השקד השלישי דרך חלל הפה, אך זוהי בדיקה פחות מדויקת.
3. צילום רנטגן צדדי של הצוואר (לטרלי): זהו כלי אבחוני נפוץ ומהיר. הצילום מאפשר לראות את גודל השקד השלישי ביחס לחלל האף-לוע ולהעריך את מידת החסימה שהוא יוצר.
4. בדיקה אנדוסקופית (fiberscope): זוהי הבדיקה המדויקת ביותר. במסגרתה, מוחדר סיב אופטי דק וגמיש דרך נחיר האף אל חלל האף-לוע. הבדיקה מאפשרת לרופא לראות בצורה ישירה את גודל השקד השלישי, את מידת החסימה שהוא גורם, ולשלול גורמים אחרים לתסמינים. הבדיקה אורכת מספר דקות ונעשית בדרך כלל במרפאה.

לעיתים, ישולבו בדיקות נוספות כמו בדיקת שמיעה במקרה של חשד לירידה בשמיעה, או בדיקת שינה (פוליסומנוגרפיה) לאבחון דום נשימה חסימתי בשינה.

מה קורה לאחר האבחון?

לאחר אבחון שקד שלישי מוגדל, הרופא יחליט על דרך הטיפול המתאימה ביותר בהתאם לחומרת התסמינים, גיל הילד והימצאות סיבוכים. אפשרויות הטיפול כוללות:

• מעקב: במקרים קלים או כאשר התסמינים אינם משפיעים באופן מהותי על איכות חיי הילד.
• טיפול תרופתי: תרסיסים סטרואידליים לאף עשויים לעזור להפחית את הנפיחות והגודש, במיוחד במקרים של נזלת אלרגית או דלקת קלה.
• ניתוח כריתת שקד שלישי (אדנואידקטומיה): זהו הטיפול המומלץ במקרים של הגדלה משמעותית הגורמת לתסמינים חמורים, דלקות אוזניים חוזרות, דום נשימה בשינה או הפרעות התפתחותיות. הניתוח הינו הליך קצר ובטוח יחסית, המבוצע בהרדמה כללית.

חשוב לזכור כי אבחון וטיפול מוקדמים יכולים למנוע סיבוכים ארוכי טווח כמו בעיות התפתחותיות, בעיות שמיעה ועיכובים בדיבור, ולשפר באופן משמעותי את איכות חייו של הילד.