מה גורם לסינוסיטיס

סינוסיטיס, או דלקת בסינוסים, היא מצב שכיח המתרחש כאשר הרקמות המצפות את חללי הסינוסים (חללי האוויר בפנים) הופכות מודלקות ונפוחות. דלקת זו גורמת לחסימה של פתחי הניקוז הצרים של הסינוסים, מה שמוביל להצטברות נוזלים וליחה. סביבה זו, לחה וחשוכה, מהווה כר פורה לשגשוג חיידקים, וירוסים או פטריות, המובילים לזיהום ודלקת כרונית או חריפה.

הבסיס הפיזיולוגי: תפקיד הסינוסים

הסינוסים הם ארבעה זוגות של חללים מלאי אוויר הממוקמים בעצמות הפנים סביב האף והעיניים. תפקידם העיקרי הוא לייצר ריר (מוקוס) המלחלח את האף ומסנן חלקיקים מזהמים. ריר זה אמור להתנקז באופן קבוע לחלל האף דרך פתחים קטנים. כאשר פתחי הניקוז הללו נחסמים, מתחילה שרשרת האירועים המובילה לסינוסיטיס.

גורמים עיקריים לסינוסיטיס חריפה

סינוסיטיס חריפה (Acute Sinusitis) נמשכת בדרך כלל פחות מארבעה שבועות והיא לרוב תוצאה של זיהום. הגורמים העיקריים הם:

• זיהומים ויראליים: הגורם הנפוץ ביותר לסינוסיטיס חריפה הוא הצטננות או שפעת הנגרמים על ידי וירוסים. הוירוס גורם לדלקת ונפיחות של רירית האף והסינוסים, מה שחוסם את הניקוז.
• זיהומים חיידקיים: לעיתים, לאחר זיהום ויראלי (שבו מערכת החיסון נחלשת והניקוז נפגע), חיידקים יכולים לשגשג בתוך הנוזל העומד בסינוסים ולגרום לזיהום חיידקי משני.
• אלרגיות: אלרגיות עונתיות או כרוניות (כגון קדחת השחת) גורמות לדלקת ונפיחות של רירית האף, מה שמוביל לחסימה של פתחי הסינוסים.

גורמים התורמים להתפתחות סינוסיטיס כרונית

סינוסיטיס כרונית (Chronic Sinusitis) נמשכת 12 שבועות או יותר, והיא לרוב תוצאה של דלקת מתמשכת או חסימה מבנית שאינה מאפשרת ניקוז תקין. הגורמים התורמים כוללים:

• פוליפים באף: גידולים שפירים קטנים בתוך חלל האף או הסינוסים. פוליפים יכולים לחסום פיזית את פתחי הניקוז ולמנוע אוורור תקין.
• סטיית מחיצת האף (Septal Deviation): מחיצת האף היא הקיר המפריד בין שני חללי האף. סטייה משמעותית של המחיצה עלולה להצר את מעברי האף ולחסום את פתחי הסינוסים.
• זיהומים פטרייתיים: פטריות עלולות לגרום לסינוסיטיס, במיוחד אצל אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת.
• מחלות נשימה כרוניות: מחלות כמו אסתמה או סיסטיק פיברוזיס משפיעות על ייצור הריר ועל יכולת הניקוז.
• רגישות לאספירין: אצל חלק מהאנשים, רגישות זו קשורה להתפתחות פוליפים וסינוסיטיס כרונית.
• זיהומים דנטליים: זיהום בשן עליונה עלול להתפשט לסינוס המקסילרי (הסינוס בלחי) ולגרום לסינוסיטיס.

גורמי סיכון סביבתיים והתנהגותיים

מספר גורמים סביבתיים והתנהגותיים מגבירים את הסיכון לפתח סינוסיטיס, על ידי פגיעה במנגנוני ההגנה הטבעיים של דרכי הנשימה:

• עישון וחשיפה לעשן: עשן טבק פוגע בריסים (Cilia) – השערות הקטנות המצפות את הסינוסים ואחראיות על דחיפת הריר החוצה. פגיעה זו מונעת ניקוז יעיל.
• זיהום אוויר: חשיפה ממושכת למזהמים סביבתיים עלולה לגרום לדלקת כרונית של רירית האף.
• שינויי לחץ ברומטרי: צלילה או טיסה תכופה עלולים לגרום לשינויים בלחץ בתוך הסינוסים, מה שמקשה על הניקוז.
• מערכת חיסון מוחלשת: מצבים רפואיים המדכאים את המערכת החיסונית (כמו HIV או טיפול כימותרפי) הופכים את הגוף לפגיע יותר לזיהומים.

הקשר בין הצטננות לסינוסיטיס

כמעט כל מקרה של סינוסיטיס חריפה מתחיל כהצטננות ויראלית. הוירוס גורם לנפיחות בדרכי הנשימה העליונות, כולל רירית הסינוסים. נפיחות זו חוסמת את פתחי הניקוז. כאשר הריר מצטבר, הוא הופך לצמיגי יותר ומהווה מצע אידיאלי לחיידקים. אם התסמינים של הצטננות (גודש, נזלת) נמשכים מעבר לשבעה עד עשרה ימים, או מחמירים לאחר שיפור ראשוני, יש חשד להתפתחות סינוסיטיס חיידקית הדורשת טיפול אנטיביוטי.