עקירות

עקירת שן

עקירת שן היא הליך דנטלי שבו מוציאים שן מהמכתשית שלה בלסת. זהו אחד ההליכים הדנטליים הנפוצים ביותר, ולעיתים קרובות הוא הפתרון הטוב ביותר למצבים רפואיים או דנטליים מסוימים כאשר לא ניתן לשמר את השן באמצעים אחרים, כגון סתימה, טיפול שורש או כתר.

מתי נדרשת עקירת שן?

ישנן מספר סיבות עיקריות שבגללן ייתכן שיהיה צורך בעקירת שן:

• עששת חמורה או הרס נרחב: כאשר השן ניזוקה באופן בלתי הפיך מעששת או משבר, ולא ניתן לשחזרה באמצעות טיפולים משמרים.
• מחלות חניכיים מתקדמות: במקרים של מחלת חניכיים חמורה, כאשר השן מאבדת את התמיכה שלה בעצם הלסת והופכת לניידת או כואבת.
• שיני בינה כלואות: שיני בינה שלא בקעו באופן מלא או שצומחות בזווית הגורמת לכאב, זיהום, או לחץ על שיניים סמוכות.
• שברים או פגיעות טראומטיות: שן שנשברה בצורה שלא ניתנת לתיקון, או שנפגעה כתוצאה מתאונה.
• זיהומים או אבצסים: כאשר קיים זיהום חמור בשורש השן או ברקמות הסובבות אותה, שלא ניתן לטפל בו באמצעות טיפול שורש.
• צפיפות שיניים: לעיתים, עקירת שיניים נדרשת כחלק מטיפול אורתודונטי (יישור שיניים) כדי לפנות מקום לסידור נכון של שאר השיניים.

סוגי עקירות

עקירות שיניים נחלקות לשני סוגים עיקריים, בהתאם למורכבות ההליך:

• עקירה פשוטה: מתבצעת כאשר השן בולטת מעל קו החניכיים ונגישה בקלות. ההליך כולל לרוב הרדמה מקומית בלבד, שימוש במנוף לשחרור השן מהמכתשית, ומשיכה באמצעות מלקחיים.
• עקירה כירורגית: נדרשת במקרים מורכבים יותר, כמו שן שבורה, שן כלואה מתחת לחניכיים, או כאשר יש צורך בהסרת מעט עצם סביב השן. הליך זה עשוי לכלול חיתוך של החניכיים, חציית השן לחלקים, ולעיתים דורש טשטוש או הרדמה כללית, בנוסף להרדמה מקומית.

תהליך העקירה

הליך עקירת שן מבוצע על ידי רופא שיניים או כירורג פה ולסת וכולל בדרך כלל את השלבים הבאים:

1. הרדמה: האזור סביב השן המיועדת לעקירה מורדם באמצעות זריקת הרדמה מקומית. במקרים מסוימים, ניתנים גם חומרי טשטוש או הרדמה כללית.
2. שחרור השן: הרופא משתמש במכשיר דנטלי הנקרא "מנוף" (elevator) כדי לשחרר בעדינות את השן מהרקמות המחזיקות אותה במקומה.
3. משיכת השן: לאחר שהשן שוחררה, הרופא אוחז בה באמצעות מלקחיים דנטליים (forceps) ומושך אותה החוצה מהמכתשית.
4. ניקוי וסגירה: החלל שנותר (המכתשית) מנוקה. במידת הצורך, הרופא עשוי להניח תפרים כדי לסייע בריפוי או לסגירת פצע ניתוחי.
5. בקרת דימום: פד גזה מוכנס לחלל הפה מעל אזור העקירה כדי לספוג דם ולסייע בקרישת הדם.

טיפול לאחר העקירה

הקפדה על הוראות הטיפול שלאחר העקירה חיונית להחלמה מהירה ולמניעת סיבוכים:

• יש ללחוץ בעדינות על פד הגזה למשך 30-60 דקות כדי לעצור את הדימום.
• יש להימנע משטיפות פה אגרסיביות או יריקה ביממה הראשונה לאחר העקירה.
• יש להימנע משתיית משקאות חמים, שימוש בקשית, עישון ולעיסת מסטיק בימים הראשונים.
• יש ליטול משככי כאבים לפי הצורך ועל פי המלצת הרופא.
• יש לשמור על היגיינת פה עדינה, ולצחצח שיניים סביב אזור העקירה בזהירות.
• מומלץ לצרוך מזון רך וקר בימים הראשונים.
• יש לנוח ולהימנע מפעילות גופנית מאומצת.

סיכונים וסיבוכים אפשריים

כמו בכל הליך רפואי, גם לעקירת שן עשויים להיות סיכונים וסיבוכים:

• דימום ממושך מהמכתשית.
• זיהום באזור העקירה.
• "מכת שן יבשה" (alveolar osteitis), מצב הגורם לכאב עז עקב קריש דם שלא נוצר כראוי במכתשית.
• פגיעה בעצבים סמוכים, העלולה לגרום לתחושת נימול או שינוי בתחושה בשפתיים, בלשון או בסנטר.
• פגיעה בשיניים סמוכות או במבנים אנטומיים אחרים.
• פגיעה במערות הפנים (סינוסים) בעקירות שיניים עליונות.
• שבר בלסת (נדיר מאוד, בעיקר בעקירות מורכבות).

חשוב להתייעץ עם רופא השיניים לגבי כל שאלה או חשש לפני ואחרי ההליך כדי להבטיח את ההחלמה הטובה ביותר.