רופאים להרמת סינוס - מידע ורשימת מומחים

הרמת סינוס

הרמת סינוס (Sinus Lift או Sinus Augmentation) היא הליך כירורגי דנטלי המבוצע בלסת העליונה, במטרה להגדיל את נפח העצם באזור האחורי של הלסת, שם נמצאים בדרך כלל השיניים הטוחנות והקדם-טוחנות. הליך זה חיוני במקרים בהם כמות העצם הטבעית אינה מספקת לצורך השתלת שתלים דנטליים, לרוב עקב אובדן שיניים ממושך, תהליכים דלקתיים, או עקב התרחבות חלל הסינוס המקסילרי (הסינוס הלסתית) אל תוך נפח העצם.

מדוע מבצעים הרמת סינוס?

הסיבה העיקרית לביצוע הרמת סינוס היא יצירת בסיס עצם יציב ומוצק דיו לאחיזה מיטבית של שתלים דנטליים. כאשר שיניים אחוריות בלסת העליונה נאבדות, העצם באזור עלולה להיספג עם הזמן. בנוסף, הסינוס המקסילרי, חלל אוורירי המצופה בממברנה רירית, עשוי "לגדול" ולהתפשט אל תוך נפח העצם שנותרה. כתוצאה מכך, הגובה והרוחב של העצם באזור זה עלולים להיות בלתי מספקים להחדרת שתל דנטלי באורך ובקוטר המתאימים. הרמת סינוס מאפשרת הוספת חומר עצם מתחת לממברנת הסינוס, ובכך מגדילה את נפח העצם ומספקת תמיכה אופטימלית לשתלים.

סוגי הרמת סינוס

קיימות שתי שיטות עיקריות לביצוע הרמת סינוס:

• הרמת סינוס פתוחה (Lateral Approach): בשיטה זו, המנתח יוצר פתח בצד הלסת העליונה (באזור הלחי), דרכו הוא מגיע אל חלל הסינוס. הממברנה המצפה את הסינוס מורמת בעדינות, ומוחדר חומר השתלת עצם מתחתיה. שיטה זו מתאימה למקרים בהם נדרשת הוספת נפח עצם משמעותית.
• הרמת סינוס סגורה (Crestal Approach): בשיטה זו, הגישה לסינוס נעשית דרך פתח קטן באזור המכתשית (היכן שהייתה השן) או דרך פתח קטן במרכז הרכס האלבאולרי. הממברנה מורמת מלמטה, וחומר ההשתלה מוחדר דרך אותו פתח. שיטה זו יעילה למקרים של חוסר עצם קטן יחסית, ולעיתים ניתן לבצע אותה במקביל להחדרת השתל הדנטלי.

מהלך הטיפול

הליך הרמת הסינוס מבוצע בדרך כלל תחת הרדמה מקומית, ולעיתים בשילוב עם טשטוש.

1. הכנה: לאחר הרדמה מקומית, המנתח מבצע חתך בחניכיים כדי לחשוף את העצם.
2. יצירת פתח: בהתאם לשיטה (פתוחה או סגורה), נוצר פתח קטן בעצם הלסת העליונה.
3. הרמת הממברנה: הממברנה הרירית המצפה את חלל הסינוס מורמת בזהירות, ויוצרת "כיס" מעל העצם הקיימת.
4. השתלת עצם: חומר השתלת העצם מוחדר לתוך ה"כיס" שנוצר מתחת לממברנה.
5. סגירה: החתך בחניכיים נסגר באמצעות תפרים. במקרים מסוימים, ניתן להחדיר את השתל הדנטלי מיד לאחר ההרמה, או להמתין מספר חודשים עד שהעצם המושתלת תתאחה ותתקשה.

חומרי השתלת עצם

ניתן להשתמש במגוון חומרים להשתלת עצם:

• עצם עצמית (Autograft): עצם שנלקחת מאזור אחר בגופו של המטופל (למשל, מהאגן או מהלסת התחתונה). נחשבת לאידיאלית בשל יכולת ההתחדשות וההשתלבות הטובה ביותר.
• תחליפי עצם (Allograft/Xenograft/Synthetic): חומרים ממקור אנושי (מתורם), ממקור חיות (לרוב בקר) או חומרים סינתטיים. חומרים אלו משמשים כפיגום לעידוד צמיחת עצם חדשה.

סיכונים ותופעות לוואי

כמו בכל הליך כירורגי, גם להרמת סינוס ישנם סיכונים אפשריים, אם כי הם נדירים יחסית:

• זיהום באזור הניתוח.
• דימום מוגבר.
• פגיעה בממברנת הסינוס (קרע), אשר לרוב ניתן לתיקון במקום.
• כישלון השתלת העצם.
• התפתחות סינוסיטיס (דלקת בסינוס).
• פגיעה בשורשי שיניים סמוכות או עצבים.

הוראות לאחר הניתוח

לאחר הניתוח, חשוב להקפיד על הוראות המטפל כדי להבטיח החלמה מיטבית:

• יש להימנע מניפוח חזק של האף, עיטושים עם פה סגור (כדי למנוע לחץ על הסינוס).
• יש להימנע משתייה דרך קש ועישון.
• יש ליטול את התרופות שניתנו (אנטיביוטיקה, משככי כאבים) לפי ההוראות.
• מומלץ להשתמש בתרסיס מי מלח לאף לשמירה על לחות.
• יש להקפיד על היגיינת פה קפדנית.
• יש להגיע לביקורות סדירות אצל הרופא.

הרמת סינוס היא הליך יעיל המאפשר למטופלים רבים ליהנות מפתרונות דנטליים קבועים כגון שתלים דנטליים, גם במקרים של חוסר עצם בלסת העליונה.