רופאים לאנפוף ודיבור מאונפף - מידע ורשימת מומחים

אנפוף, או דיבור מאונפף, מתאר מצב שבו יש שינוי באיכות הקול עקב חוסר איזון בתהודה (רזוננס) של חללי הפה, האף והלוע. איכות הקול שלנו נקבעת על ידי האופן שבו גלי הקול מהמיתרים רוטטים בחללים אלה. כאשר יש דליפה או חסימה של זרימת האוויר לחלל האף, נוצר דיבור בעל גוון לא תקין. הפרעות תהודה נחלקות לשני סוגים עיקריים: היפר-נזאליות (אנפוף פתוח) והיפו-נזאליות (אנפוף סגור).

סוגי אנפוף והגורמים להם

• היפר-נזאליות (Hypernasality) – אנפוף פתוח:

  מצב שבו יש יותר מדי זרימת אוויר דרך האף במהלך הפקת עיצורים קוליים (כמו ו', ב', ד'). הקול נשמע "אפי" או "מרוח". הגורם העיקרי הוא לרוב כשל בתפקוד המסתם הווילו-פארינגיאלי (Velopharyngeal Insufficiency - VPI), המערב את החך הרך והדפנות האחוריות של הלוע, שאמורים לסגור את המעבר לחלל האף בזמן דיבור. הסיבות הנפוצות:

  • שפה שסועה או חך שסוע (או חך שסוע סאב-מוקוזי).
  • בעיות נוירולוגיות: כמו שיתוק מוחין או פגיעת ראש טראומטית.
  • ליקויי למידה של המנגנון הווילו-פארינגיאלי: כאשר הילד לא למד להשתמש במסתם נכון.
• היפו-נזאליות (Hyponasality) – אנפוף סגור:

  מצב שבו יש מעט מדי זרימת אוויר דרך האף. הקול נשמע כאילו האדם מדבר כשהאף סתום (כמו בזמן הצטננות קשה). הדבר בולט במיוחד בהגיית עיצורים אפיים (מ', נ'). הגורם העיקרי הוא לרוב חסימה של חלל האף או הלוע האפי.

  • שקדים או אדנואידים (פוליפים) מוגדלים.
  • סטיית מחיצת האף (Septal Deviation) או פוליפים באף.
  • דלקות כרוניות בדרכי הנשימה העליונות.

תהליך האבחון

האבחון מבוצע לרוב על ידי צוות רב-תחומי הכולל רופא אף-אוזן-גרון, כירורג פלסטי (במקרים של שפה שסועה) וקלינאי תקשורת, והוא כולל:

1. בדיקת שמיעה: כדי לשלול ירידת שמיעה שיכולה להשפיע על התפתחות הדיבור.
2. הערכה פרספטואלית (שמיעתית): קלינאי תקשורת מאזין ומנתח את הדיבור, בודק את עוצמת האנפוף, דליפת אוויר מהאף ואיכות הגיית העיצורים.
3. בדיקות הדמיה ומדידה (לפי הצורך): בדיקות כגון אנדוסקופיה נזופארינגיאלית (הסתכלות ישירה על המנגנון הווילו-פארינגיאלי) או נזו-מטריה (מדידת כמות האנפוף).

אפשרויות טיפול

הטיפול נקבע בהתאם לגורם הבסיסי להפרעת התהודה. גישה רב-תחומית היא לרוב המפתח לטיפול מוצלח:

• טיפול כירורגי:

  במקרים של היפר-נזאליות הנגרמת מ-VPI, ייתכן צורך בהתערבות כירורגית לתיקון המסתם (כגון ניתוח מתלה פארינגיאלי אחורי או פארינגופלסטיקה ספינקטרית). במקרים של היפו-נזאליות, ייתכן ניתוח להסרת חסימות (כריתת אדנואידים או שקדים).

• טיפול קלינאי תקשורת:

  טיפול דיבור הוא מרכיב חיוני, במיוחד לאחר ניתוח או במקרים שאינם כירורגיים. הטיפול כולל תרגול לשיפור שליטת הדיבור, הגיית עיצורים בצורה נכונה ולימוד דפוסי הפקה תקינים של הקול כדי להפחית את האנפוף.

• אמצעי עזר (פרוסתטיקה):

  במקרים מסוימים, ניתן להשתמש במכשירים פרוסתטיים (כמו "Obturator") המותאמים אישית לחלל הפה והלוע כדי לסייע בסגירת המסתם הווילו-פארינגיאלי.