דם בשתן

דם בשתן (המטוריה)

דם בשתן, המכונה גם המטוריה, הוא מצב רפואי שבו מופיעים תאי דם אדומים בשתן. נוכחות דם בשתן יכולה להיות סימן למגוון רחב של מצבים רפואיים, החל מזיהומים קלים ועד למחלות חמורות יותר כמו סרטן. חשוב להבין כי דם בשתן הוא תסמין, ולא מחלה בפני עצמה, ולכן דורש בירור רפואי יסודי כדי לאתר את הגורם.

ההמטוריה יכולה להתחלק לשני סוגים עיקריים:

• המטוריה גסה (Gross Hematuria): במצב זה, הדם נראה לעין בשתן, והשתן עשוי להיראות ורדרד, אדום או חום.
• המטוריה מיקרוסקופית (Microscopic Hematuria): במצב זה, הדם אינו נראה לעין בלתי מזוינת, אך ניתן לזהותו באמצעות בדיקת שתן במעבדה.

גורמים נפוצים לדם בשתן

ישנם גורמים רבים ושונים שיכולים לגרום להופעת דם בשתן. אבחון הגורם הוא קריטי לקביעת הטיפול המתאים. בין הגורמים הנפוצים ניתן למנות:

• זיהומים בדרכי השתן (UTI): זיהומים חיידקיים בשלפוחית השתן או בכליות הם סיבה שכיחה להמטוריה, במיוחד בקרב נשים.
• אבנים בדרכי השתן: אבנים בכליות, בשופכנים או בשלפוחית השתן עלולות לגרום לגירוי, חסימה ודימום.
• מחלות כליה: דלקות בכליה (כמו גלומרולונפריטיס), מחלת כליות פוליציסטית או פגיעה בכליות כתוצאה מלחץ דם גבוה או סוכרת.
• גידולים: גידולים ממאירים או שפירים בכליות, בשלפוחית השתן, בשופכן או בערמונית (בגברים).
• הגדלה שפירה של הערמונית (BPH): מצב נפוץ בגברים מבוגרים המשפיע על זרימת השתן ועלול לגרום לדימום.
• פציעות או טראומה: חבלה באזור הכליות או דרכי השתן.
• תרופות מסוימות: כגון מדללי דם (כמו אספירין או קומדין), חלק מהאנטיביוטיקות, או תרופות כימותרפיות.
• פעילות גופנית מאומצת: לעיתים רחוקות, פעילות גופנית אינטנסיבית עלולה לגרום להמטוריה זמנית.
• מחלות תורשתיות: כמו אנמיה חרמשית או תסמונת אלפורט.

תסמינים נוספים

בנוסף לדם הנראה או המיקרוסקופי בשתן, ייתכנו תסמינים נוספים התלויים בגורם הבסיסי, כגון:

• צריבה או כאב בעת מתן שתן.
• תכיפות במתן שתן או דחיפות.
• כאבים באזור המותניים או הבטן התחתונה.
• חום או צמרמורות (במקרה של זיהום).

אבחון דם בשתן

תהליך האבחון נועד לזהות את מקור הדימום ואת הסיבה להמטוריה. הוא כולל בדרך כלל את השלבים הבאים:

1. אנמנזה ובדיקה גופנית: הרופא ישאל שאלות מפורטות על התסמינים, היסטוריה רפואית, תרופות וגורמי סיכון.
2. בדיקת שתן כללית (Urinalysis): לאישור נוכחות דם, זיהוי זיהומים (תאי דם לבנים, חיידקים) או חלבון בשתן.
3. תרבית שתן: לבדיקת נוכחות חיידקים וזיהוי סוגם, לצורך התאמת אנטיביוטיקה.
4. בדיקות דם: להערכת תפקודי כליה (קריאטינין, BUN) וספירת דם מלאה (CBC).
5. בדיקות הדמיה:
   • אולטרסאונד כליות ודרכי השתן.
   • CT אגן וכליות (CT Urography) להדמיה מפורטת של מערכת השתן.
   • בדיקות הדמיה נוספות לפי הצורך (MRI, ציסטוסקופיה).
6. ציסטוסקופיה: במקרים מסוימים, הרופא עשוי להמליץ על בדיקה זו, הכוללת החדרת סיב אופטי עדין דרך השופכה כדי להסתכל ישירות על פנים השלפוחית ודרכי השתן.

טיפול

הטיפול בדם בשתן תלוי לחלוטין בגורם הבסיסי שהתגלה.

• זיהומים: יטופלו באמצעות אנטיביוטיקה מתאימה.
• אבנים בדרכי השתן: הטיפול עשוי לכלול שתייה מרובה, תרופות להקלה על כאב, טיפולים לפירוק או הוצאת האבנים.
• מחלות כליה: יטופלו בהתאם לסוג מחלת הכליה הספציפית.
• גידולים: ידרשו טיפולים כירורגיים, כימותרפיים או הקרנות.
• הגדלה שפירה של הערמונית: תטופל באמצעות תרופות או ניתוח.

חשוב מאוד לפנות לייעוץ רפואי בכל מקרה של הופעת דם בשתן, גם אם התסמינים קלים או חולפים מעצמם, כדי לשלול או לאבחן מצבים רפואיים הדורשים טיפול.