ניתוח לאשך טמיר
מבוא
אשך טמיר הוא מצב שבו אחד או שני האשכים לא יורדים למקומם הטבעי בשק האשכים במהלך ההתפתחות העוברית. מצב זה יכול לגרום לבעיות פוריות בעתיד, להגדיל את הסיכון לסרטן האשכים ולהשפיע על ההתפתחות המינית.
מהלך הניתוח
ניתוח לאשך טמיר, הנקרא גם אורכיאופקסי, נועד להוריד את האשך הטמיר למקומו הטבעי בשק האשכים ולקבע אותו שם. המטרה העיקרית של הניתוח היא לשפר את תפקוד האשך, למנוע סיבוכים עתידיים ולהבטיח התפתחות תקינה של המערכת המינית.
השלבים העיקריים בניתוח
- חתך: המנתח מבצע חתך קטן באזור המפשעה או בשק האשכים, בהתאם למיקום האשך הטמיר.
- איתור האשך: המנתח מאתר את האשך הטמיר, אשר עשוי להיות ממוקם בחלל הבטן, בתעלת המפשעה או באזור המפשעה.
- הורדת האשך: האשך מוחדר בזהירות דרך תעלת המפשעה אל שק האשכים.
- קיבוע האשך: האשך נתפר לשק האשכים כדי למנוע את תנועתו חזרה.
- סגירת החתך: החתך נסגר בתפרים.
סוגי ניתוחים
- ניתוח פתוח: הניתוח מתבצע באמצעות חתך באזור המפשעה או בשק האשכים.
- ניתוח לפרוסקופי: ניתוח זעיר-פולשני שבו משתמשים במצלמה זעירה וכלי ניתוח מיוחדים דרך מספר חתכים קטנים בבטן.
הסיבות לביצוע הניתוח
- מניעת בעיות פוריות: האשך הטמיר עלול לא לפתח תאי זרע כראוי אם הוא נשאר מחוץ לשק האשכים.
- הקטנת הסיכון לסרטן האשכים: אשכים טמירים נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח סרטן.
- שיפור ההערכה העצמית: מיקום האשכים בשק האשכים הוא חלק מהתפתחות המינית התקינה.
ההחלמה לאחר הניתוח
- כאבים: כאבים קלים הם תופעה שכיחה לאחר הניתוח, ניתן לטפל בהם באמצעות משככי כאבים.
- נפיחות: נפיחות באזור הניתוח היא תופעה נורמלית ותעבור תוך מספר ימים.
- חזרה לשגרה: רוב הילדים יכולים לחזור לפעילות רגילה תוך מספר ימים.
חשוב לדעת
ניתוח לאשך טמיר הוא ניתוח בטוח ויעיל. ההחלטה על ביצוע הניתוח מתקבלת על ידי הרופא המטפל לאחר בחינת כל מקרה לגופו. חשוב להקפיד על ההנחיות של הרופא לאחר הניתוח.
*מידע זה הוא כללי ואין להסתמך עליו כייעוץ רפואי.