ניתוחי בלוטת התריס

בלוטת התריס (תירואיד) היא בלוטה קטנה בצורת פרפר הממוקמת בבסיס הצוואר, לפני קנה הנשימה. היא אחראית על ייצור הורמונים חיוניים המווסתים את קצב חילוף החומרים בגוף. במקרים מסוימים, עקב מחלות או מצבים רפואיים שונים, ייתכן שיידרש ניתוח להסרת חלק מהבלוטה או כולה.

מתי נדרש ניתוח בלוטת התריס?

ההחלטה על ביצוע ניתוח בלוטת התריס מתקבלת לאחר אבחון מקיף ובהתאם למצב הרפואי הספציפי של המטופל. הסיבות העיקריות לניתוח כוללות:

• קשריות (גושים) בבלוטה: כאשר מתגלה קשרית אחת או יותר בבלוטה, בעיקר אם קיים חשד לסרטן בלוטת התריס בבדיקת ביופסיה (FNA). גם קשריות שפירות גדולות מדי או הגורמות לתסמינים עשויות להצריך הסרה.
• סרטן בלוטת התריס: הטיפול העיקרי בסוגי סרטן רבים של בלוטת התריס הוא ניתוח להסרת הגידול.
• יתר פעילות של בלוטת התריס (היפרתירואידיזם): במקרים של מחלת גרייבס או קשריות רעילות המפרישות הורמונים בעודף, כאשר טיפולים אחרים (תרופות, יוד רדיואקטיבי) אינם יעילים או אינם מתאימים.
• זפק (Goiter) גדול: הגדלה משמעותית של בלוטת התריס העלולה לגרום ללחץ על קנה הנשימה, הוושט או עצבי הקול, ומובילה לקשיי נשימה, בליעה או צרידות.

סוגי ניתוחי בלוטת התריס

ישנם מספר סוגי ניתוחים, והבחירה ביניהם תלויה במצב הרפואי ובאבחנה:

• כריתה חלקית (Hemithyroidectomy / Lobectomy): הסרת אונת בלוטת התריס המכילה את הקשרית או הגידול. במקרים מסוימים, האונה הנותרת מסוגלת לייצר מספיק הורמונים, ולא תמיד נדרש טיפול הורמונלי משלים.
• כריתה מלאה (Total Thyroidectomy): הסרה מלאה של בלוטת התריס. זהו הניתוח הנפוץ ביותר במקרים של סרטן בלוטת התריס או מחלת גרייבס חמורה. לאחר ניתוח זה, המטופל יזדקק לנטילת הורמוני בלוטת התריס כתחליף לכל החיים.

הכנה לניתוח

לפני הניתוח, תעברו הערכה רפואית מקיפה הכוללת בדיקות דם, בדיקות הדמיה כמו אולטרסאונד צוואר, ולעיתים גם ביופסיה. תתבקשו למסור מידע על תרופות קבועות שאתם נוטלים, ייתכן שתידרשו להפסיק נטילת מדללי דם לפני הניתוח. כמו כן, תקבלו הנחיות לגבי צום לפני הניתוח.

מהלך הניתוח וההתאוששות

הניתוח מתבצע בהרדמה כללית. המנתח מבצע חתך קטן לרוחב בסיס הצוואר. במהלך הניתוח, נעשה שימוש בטכניקות מתקדמות ובניטור עצבי הקול על מנת למזער את הסיכון לפגיעה בהם. משך הניתוח משתנה בהתאם לסוג הכריתה. לאחר הניתוח, תשהו להתאוששות קצרה בבית החולים, בדרך כלל יום עד יומיים. תופעות לוואי שכיחות כוללות כאב קל בצוואר, קשיי בליעה קלים, ולעיתים צרידות זמנית. תבוצע גם בדיקה לרמות הסידן בדם, שכן לעיתים ישנה השפעה זמנית על בלוטות הפאראתירואיד הסמוכות. במקרה של כריתה מלאה, תתחילו ליטול הורמוני בלוטת התריס באופן קבוע.