קרטוקונוס (Keratoconus): מדריך מקיף
קרטוקונוס היא מחלת עיניים פרוגרסיבית בה הקרנית, שהיא בדרך כלל עגולה ושקופה, הופכת דקה ומתחילה לבלוט קדימה בצורת חרוט. עיוות זה של הקרנית גורם לשבירה לא סדירה של קרני האור הנכנסות לעין, מה שמוביל לטשטוש ראייה ועיוותים. המחלה לרוב פוגעת בשתי העיניים, אם כי לעיתים עין אחת עשויה להיות מושפעת יותר מהשנייה. בדרך כלל, קרטוקונוס מתחיל להתפתח בשנות העשרה המאוחרות או בבגרות המוקדמת, ויכול להתקדם במשך 10-20 שנים לפני שקצב ההתקדמות שלו מואט.
תסמינים של קרטוקונוס
התסמינים של קרטוקונוס מתפתחים בהדרגה ועלולים להחמיר עם הזמן. חשוב לשים לב לסימנים הבאים:
- טשטוש ראייה ההולך ומחמיר, לעיתים קרובות מלווה באסטיגמציה גבוהה.
- ראייה מעוותת, שבה קווים ישרים נראים גליים או עקומים.
- רגישות מוגברת לאור (פוטופוביה).
- הילות וסנוורים סביב אורות, במיוחד בלילה.
- קושי בראיית לילה.
- צורך תכוף בשינוי מרשם למשקפיים או עדשות מגע, עקב החמרה מהירה בראייה.
- ראייה כפולה בעין אחת.
גורמים וגורמי סיכון
הסיבה המדויקת לקרטוקונוס אינה ידועה במלואה, אך ההערכה היא כי שילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים משחק תפקיד:
- גנטיקה: כ-10-20% מהאנשים עם קרטוקונוס מדווחים על היסטוריה משפחתית של המחלה, מה שמצביע על מרכיב תורשתי.
- שפשוף עיניים: שפשוף כרוני ואגרסיבי של העיניים נקשר באופן הדוק להתפתחות ולהתקדמות קרטוקונוס. מומלץ להימנע משפשוף עיניים באופן מוחלט.
- הפרעות רקמת חיבור: קרטוקונוס קשור לעיתים להפרעות מערכתיות של רקמת החיבור, כמו תסמונת אהלרס-דנלוס ותסמונת מרפן.
- מצבים רפואיים אחרים: שכיחות גבוהה יותר של קרטוקונוס נצפתה אצל אנשים עם תסמונת דאון, אסתמה, קדחת השחת (נזלת אלרגית) ואקזמה.
אבחון קרטוקונוס
אבחון קרטוקונוס מתבצע באמצעות בדיקת עיניים מקיפה על ידי רופא עיניים, הכוללת את הבדיקות הבאות:
- בדיקת מנורת סדק: לבחינת הקרנית לאיתור סימני דילול, עכירות קלה או התפתחות צורת חרוט.
- מיפוי קרנית (Corneal Topography): בדיקה ממוחשבת מיוחדת הממפה את קימור הקרנית ומאפשרת לזהות סימנים מוקדמים של המחלה, לעקוב אחר קצב התקדמותה ולתכנן טיפול. זוהי הבדיקה המדויקת ביותר לאבחון קרטוקונוס בשלביו השונים.
- פקימטריה (Pachymetry): מדידת עובי הקרנית. דילול קרנית הוא אחד המאפיינים המרכזיים של קרטוקונוס.
טיפול בקרטוקונוס
מטרת הטיפול בקרטוקונוס היא לתקן את הראייה ולעצור את התקדמות המחלה. הטיפול משתנה בהתאם לחומרת המחלה וקצב התקדמותה:
- תיקון ראייה בשלבים מוקדמים:
- משקפיים או עדשות מגע רכות: יכולים לסייע בתיקון אסטיגמציה ומיופיה קלים, אך עם התקדמות המחלה יעילותם פוחתת.
- תיקון ראייה בשלבים מתקדמים:
- עדשות מגע קשות נושמות (RGP): עדשות אלו, העשויות מחומר קשיח המאפשר חדירות חמצן, יוצרות משטח ראייה חלק וסדיר מעל הקרנית הלא אחידה, ומשפרות באופן ניכר את חדות הראייה.
- עדשות סקלרליות: עדשות גדולות יותר הנשענות על לובן העין (הסקלרה) ויוצרות גשר מעל הקרנית. הן מספקות נוחות רבה וראייה מצוינת גם במקרים מתקדמים או כשהקרנית מאוד לא סדירה.
- טיפולים לעצירת התקדמות המחלה:
- קרוס-לינקינג (Corneal Cross-Linking - CXL): פרוצדורה פורצת דרך המשתמשת באור אולטרה-סגול ובטיפות עיניים המכילות ריבופלבין (ויטמין B2) לחיזוק סיבי הקולגן בקרנית. טיפול זה הוא היחיד שיכול להאט או לעצור באופן משמעותי את התקדמות המחלה, ובכך למנוע את הצורך בהשתלת קרנית במקרים רבים.
- אינטקס (Intacs / טבעות תוך קרניתיות): טבעות פלסטיק קטנות בצורת קשת המוחדרות לתוך הקרנית במטרה לשטח את החרוט, להפחית את העיוות ולשפר את הראייה. לעיתים משולב עם קרוס-לינקינג.
- טיפול בשלבים חמורים:
- השתלת קרנית (Keratoplasty): במקרים חמורים שבהם הראייה אינה ניתנת לתיקון באמצעות עדשות או טיפולים אחרים, או כאשר הקרנית הופכת דקה מאוד ומסכנת קרע, הקרנית הפגועה מוחלפת בקרנית בריאה מתורם. קיימים סוגים שונים של השתלות, כגון השתלה חלקית (DALK - Deep Anterior Lamellar Keratoplasty) או מלאה (PKP - Penetrating Keratoplasty).
חיים עם קרטוקונוס
אבחון מוקדם וטיפול מתאים הם קריטיים לשימור הראייה והפחתת הסיכון לסיבוכים. בדיקות עיניים סדירות חיוניות למעקב אחר התקדמות המחלה והתאמת הטיפול. הימנעות משפשוף עיניים היא המלצה חשובה לכל מי שאובחן עם קרטוקונוס, ואף לפני אבחון. למרות שהמחלה כרונית, עם ניהול נכון וטיפול מתאים, רוב האנשים עם קרטוקונוס יכולים לשמור על ראייה תפקודית טובה, לנהל אורח חיים מלא ופעיל, ולהשתלב בחברה ללא מגבלות משמעותיות.
*מידע זה הוא כללי ואין להסתמך עליו כייעוץ רפואי.