תסמונת כאב מיופסציאלי (Myofascial Pain Syndrome)
תסמונת כאב מיופסציאלי (MPS) היא מצב כאב כרוני המשפיע על השרירים והפאשיה (רקמת החיבור הדקה העוטפת את השרירים). היא מתאפיינת בכאב מקומי או מוקרן ממקור של "נקודות הדק" רגישות במיוחד בסיבי השריר. נקודות הדק אלו הן למעשה קשרי שרירים מכווצים המהווים מוקדים רגישים למגע או לתנועה, ועלולות לגרום לכאב בשריר עצמו או להקרין לאזורים מרוחקים בגוף ("כאב מוקרן"). התסמונת יכולה להופיע בכל שריר בגוף, אך שכיחה במיוחד בגב העליון, בצוואר ובכתפיים. בניגוד לפיברומיאלגיה, שהיא הפרעת כאב מפושטת בכל הגוף, כאב מיופסציאלי הוא לרוב אזורי וממוקד בקבוצת שרירים ספציפית.
תסמינים של תסמונת כאב מיופסציאלי
התסמינים של תסמונת כאב מיופסציאלי עשויים לכלול מגוון רחב של תחושות ומוגבלויות:
- כאב עמוק, מטריד, לוחץ, שורף או דוקר בנקודה רגישה בשריר או כאב המוקרן ממנה לאזור אחר בגוף.
- כאב מתמשך שאינו חולף או הולך ומחמיר עם הזמן.
- קשרים רגישים וכואבים בשריר, שניתן לעיתים למשש מתחת לעור.
- חולשת שרירים, נוקשות שרירים ומוגבלות בטווח התנועה של המפרק המושפע.
- הפרעות שינה בשל הכאב.
- תופעות נלוות נוספות כמו נימול, שינויים בתחושה, טנטון (צפצופים באוזניים), סחרחורות, הפרעות שווי משקל ובחילות.
גורמים וגורמי סיכון
הסיבות המדויקות להתפתחות תסמונת כאב מיופסציאלי אינן ברורות לחלוטין, אך היא לרוב מתפתחת כתוצאה ממתח או עומס חוזר על שריר מסוים, או מפגיעה אקוטית. גורמים וגורמי סיכון כוללים:
- לחץ מתמשך או שימוש תכוף בשריר בפעולות חזרתיות, לדוגמה עבודה מול מחשב או תחביבים מסוימים.
- יציבה לקויה או מכניקת גוף ירודה.
- פגיעה אקוטית או טראומה לשריר, כגון תאונת "צליפת שוט" או ניתוחים.
- מתח נפשי וחרדה, המובילים להתכווצות שרירים מתמשכת.
- חסרים תזונתיים כמו חוסר ברזל, מגנזיום, או ויטמין D.
- מצבי מחלה כגון פיברומיאלגיה, דלקת מפרקים שגרונית, תת פעילות של בלוטת התריס ואנמיה.
אבחון תסמונת כאב מיופסציאלי
אבחון תסמונת כאב מיופסציאלי מתבצע בעיקר באמצעות בדיקה קלינית יסודית, ודורש מיומנות מהרופא. הבדיקה כוללת:
- מישוש עדין של השרירים: הרופא ימשש את השרירים בחיפוש אחר אזורים מתוחים ונקודות רגישות ("נקודות הדק").
- זיהוי תגובת כאב: לחיצה על נקודת הדק למשך מספר שניות (כ-10 שניות) צפויה לעורר את הכאב שהמטופל מתלונן עליו, או לגרום לתגובת עווית שרירים חולפת או כאב מוקרן.
- שלילת גורמים אחרים: לעיתים, יופנה המטופל לבדיקות הדמיה (כגון רנטגן או MRI) או בדיקות נוספות (כמו בדיקות דם) כדי לשלול מצבים רפואיים אחרים העלולים לגרום לכאבי שרירים דומים. חשוב לציין שאמצעי הדמיה ובדיקות מעבדה אינם יכולים לאבחן ישירות כאב מיופסציאלי.
טיפול בתסמונת כאב מיופסציאלי
הטיפול בתסמונת כאב מיופסציאלי הוא רב-תחומי ומטרתו להקל על הכאב, להאריך את טווח התנועה של השריר ולאפשר תוכנית פעילות גופנית מסודרת. הטיפול עשוי לכלול:
- טיפולים פיזיקליים:
- פיזיותרפיה: כוללת תרגילי מתיחה, חיזוק שרירים, עיסוי רקמות עמוק ושחרור מיופסציאלי.
- דיקור יבש (Dry Needling / IMS): החדרת מחטים עדינות לנקודות ההדק בשרירים כדי לשחרר אותם ולהפחית כאב.
- הזרקות לנקודות הדק: הזרקת חומר מאלחש (כמו לידוקאין) או סטרואידים ישירות לנקודות ההדק.
- גלי הלם: טכניקה המשתמשת בגלי הלם רדיאליים להפחתת מתח בנקודות הדק ושיבוש מעגל הכאב.
- כירופרקטיקה ואוסטיאופתיה.
- טיפול תרופתי:
- משככי כאבים: תרופות ללא מרשם (כגון איבופרופן) או במרשם.
- נוגדי דיכאון: תרופות כמו אמיטריפטילין או דולוקסטין, שיכולות לסייע בהפחתת כאב ולשפר את איכות השינה.
- שינויים באורח החיים:
- הפחתת מתח: מדיטציה, דמיון מודרך, ביופידבק.
- פעילות גופנית סדירה.
- שיפור יציבה וארגונומיה, במיוחד בעבודה.
- הימנעות מעישון ואלכוהול.
- שינה מספקת ואיכותית.
רוב המטופלים הסובלים מכאב מיופסציאלי יחלימו לחלוטין מהכאב, אך חלקם עשויים לסבול מהתקף נוסף בעתיד. ככל שהכאב נמשך זמן רב יותר, ייתכן שיידרשו טיפולים רבים יותר, והסיכוי לריפוי מוחלט עשוי לפחות, אך איכות חייהם של רוב המטופלים משתפרת משמעותית עם טיפול נכון.
*מידע זה הוא כללי ואין להסתמך עליו כייעוץ רפואי.