מה גורם לאבנים בכליות?

אבנים בכליות (נפרוליתיאזיס) הן משקעים קשים דמויי גביש, הנוצרים בתוך הכליות כאשר ריכוז המינרלים והמלחים בשתן גבוה מדי. התופעה שכיחה וכואבת מאוד, והיא נובעת לרוב משילוב של גורמים תזונתיים, גנטיים ומטבוליים. האבנים נוצרות כאשר השתן הופך רווי בחומרים יוצרי גבישים, כגון סידן, אוקסלט וחומצה אורית, והגוף אינו מצליח לדלל אותם.

ההרכב הכימי של אבנים בכליות

הבנת הרכב האבן חיונית לקביעת הטיפול המונע המתאים. רוב האבנים נופלות לאחת מארבע הקטגוריות הבאות:

• אבני סידן (Calcium Stones): הסוג הנפוץ ביותר (כ-80% מהמקרים), לרוב בצורת קלציום אוקסלט ולעיתים קלציום פוספט. אבנים אלו קשורות לעיתים לרמות גבוהות של סידן בשתן (היפרקלציאוריה) או לצריכה מוגברת של אוקסלט.
• אבני חומצה אורית (Uric Acid Stones): נפוצות יותר אצל אנשים הסובלים משיגדון (גאוט), או כאלה שצורכים תזונה עשירה בחלבון מן החי. אבנים אלו נוצרות כאשר השתן חומצי מדי.
• אבני סטרוביט (Struvite Stones): אבנים אלו נוצרות לרוב כתגובה לזיהום כרוני בדרכי השתן (UTI). הן יכולות לגדול במהירות ולהפוך לגדולות מאוד.
• אבני ציסטין (Cystine Stones): נדירות יחסית, ונובעות מהפרעה גנטית תורשתית (ציסטינוריה) הגורמת לכליות להפריש כמות גדולה של חומצת האמינו ציסטין.

גורמי סיכון תזונתיים ואורח חיים

אורח החיים והתזונה הם הגורמים המשפיעים ביותר על היווצרות אבנים, במיוחד אבני סידן וחומצה אורית:

• צריכת נוזלים נמוכה (התייבשות): זהו הגורם העיקרי. כאשר אין צריכת מים מספקת, השתן הופך מרוכז מאוד, מה שמאפשר למינרלים להתגבש בקלות.
• תזונה עשירה בנתרן (מלח): צריכת מלח גבוהה גורמת לכליות להפריש יותר סידן לשתן, מה שמגביר את הסיכון לאבני קלציום.
• צריכת חלבון מן החי: דיאטה עשירה בבשר אדום, עוף ודגים מעלה את רמות החומצה האורית ומפחיתה את רמת הציטראט (חומר מגן) בשתן.
• צריכת אוקסלט גבוהה: במקרה של אבני קלציום אוקסלט, צריכה מוגברת של מזונות עשירים באוקסלט (כמו תרד, שוקולד, אגוזים מסוימים ותה שחור) יכולה לתרום להיווצרותן.
• משקל עודף והשמנת יתר: עודף משקל קשור לשינויים מטבוליים ורמות גבוהות יותר של חומצה אורית.

גורמים רפואיים ומטבוליים

בנוסף לגורמים תזונתיים, ישנם מצבים רפואיים המגבירים את הסיכון להיווצרות אבנים:

• היסטוריה משפחתית וגנטיקה: אנשים שיש להם קרוב משפחה מדרגה ראשונה שסבל מאבנים בכליות נמצאים בסיכון גבוה יותר.
• יתר פעילות של בלוטת הפאראתירואיד (היפרפאראתירואידיזם): מצב זה גורם לרמות גבוהות של סידן בדם ובשתן.
• מחלות מעי דלקתיות וניתוחים בריאטריים: מחלות כמו קרוהן או ניתוחים לקיצור קיבה משנים את ספיגת המים והסידן במערכת העיכול, ומעלים את רמות האוקסלט בשתן.
• זיהומים חוזרים בדרכי השתן: במיוחד אלו הנגרמים על ידי חיידקים המייצרים אנזים המעלה את רמת ה-pH של השתן, מה שמוביל להיווצרות אבני סטרוביט.
• תרופות: תרופות מסוימות, כגון משתנים (דיורטיקה), תרופות נגד אפילפסיה או תוספי סידן, עלולות להגביר את הסיכון.

מניעה

מניעת אבנים בכליות מתמקדת בטיפול בגורם הבסיסי. הצעד החשוב ביותר הוא הגברת צריכת הנוזלים כדי לשמור על שתן מדולל. בנוסף, מומלץ להפחית צריכת נתרן וחלבון מן החי, ובמקרים של אבני קלציום אוקסלט, לשלב מזונות עשירים בסידן עם ארוחות המכילות אוקסלט כדי להפחית את ספיגתו.