רופאים לאי ספיקה כלייתית - מידע ורשימת מומחים

אי ספיקה כלייתית, המכונה גם מחלת כליות סופנית (ESRD), היא מצב רפואי חמור שבו הכליות מאבדות את יכולתן לסנן פסולת, רעלים ונוזלים עודפים מהדם בצורה יעילה. תפקידן החיוני של הכליות כולל גם שמירה על איזון מלחים ומינרלים בדם, בקרת לחץ דם, וייצור הורמונים חיוניים. כאשר הכליות חדלות לתפקד כראוי, חומרים מזיקים מצטברים בגוף, ועלולים להוביל לסיבוכים מסכני חיים.

סוגי אי ספיקה כלייתית

• אי ספיקה כלייתית חריפה (Acute Kidney Failure): מתפתחת במהירות, לעיתים תוך שעות או ימים. היא עלולה להיגרם על ידי פגיעה פתאומית בכליות, כגון התייבשות חמורה, זיהום קשה, תרופות מסוימות או חסימה בדרכי השתן. במקרים רבים, עם טיפול מתאים, ניתן להשיב את תפקוד הכליות.
• אי ספיקה כלייתית כרונית (Chronic Kidney Disease - CKD): מתפתחת בהדרגה לאורך חודשים או שנים. זוהי מחלה פרוגרסיבית שבה נזק לכליות הולך ומצטבר. בשלביה המוקדמים היא לרוב ללא תסמינים, אך ככל שהיא מתקדמת, היא עלולה להוביל לאי ספיקה כלייתית סופנית בלתי הפיכה.

גורמים לאי ספיקה כלייתית כרונית

הגורמים הנפוצים ביותר לאי ספיקה כלייתית כרונית הם:

• סוכרת: רמות סוכר גבוהות בדם לאורך זמן עלולות לפגוע בכלי הדם הקטנים בכליות.
• יתר לחץ דם: לחץ דם גבוה שאינו מטופל עלול להלחיץ ולפגוע בכלי הדם בכליות.
• מחלות כליות אחרות: כגון דלקת כליות (גלומרולונפריטיס), מחלות כליות פוליציסטיות, או חסימות חוזרות בדרכי השתן.
• מחלות אוטואימוניות: כגון זאבת אדמנתית מערכתית.

תסמינים

בשלבים המוקדמים של אי ספיקה כלייתית כרונית, ייתכנו מעט תסמינים. ככל שהמצב מחמיר, עלולים להופיע התסמינים הבאים:

• עייפות וחולשה קיצונית.
• בצקת (נפיחות) ברגליים, בקרסוליים או סביב העיניים.
• בחילות, הקאות ואובדן תיאבון.
• קוצר נשימה.
• גרד בעור.
• שינויים בתדירות ובכמות מתן השתן.
• כאבי שרירים והתכווצויות.
• קשיי ריכוז ובלבול.

אבחון

אבחון אי ספיקה כלייתית מתבצע באמצעות:

• בדיקות דם: כוללות מדידת רמות קריאטינין, אוריאה וקצב סינון גלומרולרי (GFR), המצביעים על יעילות תפקוד הכליות.
• בדיקות שתן: לאיתור חלבון או דם בשתן, שיכולים להעיד על נזק לכליות.
• בדיקות הדמיה: אולטרסאונד או CT של הכליות, להערכת גודלן, מבנן ולאיתור חסימות.
• ביופסיה של כליה: במקרים מסוימים, נלקחת דגימת רקמה מהכליה לבדיקה מיקרוסקופית.

טיפול

מטרת הטיפול היא להאט את התקדמות המחלה, לנהל את התסמינים ולמנוע סיבוכים. אפשרויות הטיפול כוללות:

• ניהול גורמי הסיכון: שליטה הדוקה על רמות סוכר בדם ולחץ דם, טיפול במחלות כרוניות אחרות.
• שינויים באורח חיים: תזונה מותאמת (מוגבלת בחלבון, נתרן, אשלגן וזרחן), פעילות גופנית סדירה, הפסקת עישון.
• תרופות: להורדת לחץ דם, שליטה על רמות זרחן ואשלגן, טיפול באנמיה ובצקות.
• טיפול חלופי לכליות (בשלבים מתקדמים):
  • דיאליזה: הליך המסנן פסולת ונוזלים עודפים מהדם. ישנם שני סוגים עיקריים: המודיאליזה (סינון דם באמצעות מכונה) ודיאליזה פריטונאלית (סינון דרך קרום הצפק בבטן).
  • השתלת כליה: ניתוח להחלפת כליה פגועה בכליה בריאה מתורם חי או נפטר.

חיים עם אי ספיקה כלייתית דורשים מעקב רפואי צמוד, הקפדה על הטיפול והמלצות תזונתיות, ותמיכה מתאימה כדי לשמור על איכות חיים מיטבית.