הפרעות בתנועתיות ובתפקוד רצפת האגן

רצפת האגן היא קבוצה מורכבת של שרירים, רצועות ורקמות חיבור הממוקמת בבסיס האגן. תפקידה חיוני בתמיכה באיברי האגן – שלפוחית השתן, הרחם (אצל נשים) והחלחולת (רקטום) – כמו גם בשליטה על תפקודי השתן, הצואה והתפקוד המיני. הפרעה בתפקוד רצפת האגן מתרחשת כאשר שרירים אלו אינם מתכווצים או נרפים כראוי, מה שעלול להוביל למגוון רחב של תסמינים המשפיעים באופן ניכר על איכות החיים. הפרעות אלו יכולות להתבטא בקושי בשליטה על סוגרים, כאבים או קשיי התרוקנות.

מהם התסמינים של הפרעות בתפקוד רצפת האגן?

התסמינים של הפרעות בתפקוד רצפת האגן מגוונים ותלויים באופי ההפרעה. בהקשר של מערכת העיכול, התסמינים הנפוצים כוללים:

• קושי בהתרוקנות צואה (עצירות תפקודית): תחושה של חסימה, צורך לדחוף חזק מדי, צורך בניקוי ידני או תחושה של התרוקנות לא מלאה לאחר יציאה.
• בריחת צואה (אי-שליטה על סוגרי פי הטבעת): דליפת צואה בלתי רצונית, קושי לשלוט בגזים או תחושת דחיפות חזקה שקשה לדחות.
• כאבים באזור האגן: כאב כרוני באזור פי הטבעת, פי הטבעת והנרתיק (אצל נשים), או אזור האגן התחתון.
• תסמינים נלווים: לעיתים קרובות מופיעים גם תסמינים הקשורים למערכת השתן (למשל, בריחת שתן או תכיפות במתן שתן) וקשיים בתפקוד מיני (למשל, כאב בזמן יחסי מין).

מה גורם להפרעות בתפקוד רצפת האגן?

הגורמים להפרעות אלו הם לרוב מורכבים וכוללים שילוב של גורמים:

• לידות: לידות קשות, שימוש במלקחיים או ואקום, או לידות מרובות עלולים לגרום לנזק לשרירים ולעצבים ברצפת האגן.
• טראומה או ניתוחים: פציעות באגן, ניתוחים באזור פי הטבעת, הרחם או שלפוחית השתן.
• מאמץ כרוני: עצירות כרונית, שיעול כרוני או הרמת משאות כבדים באופן תדיר עלולים להחליש את שרירי רצפת האגן.
• הזדקנות: עם הגיל, השרירים נוטים להיחלש והרקמות להיות פחות אלסטיות.
• מצבים נוירולוגיים: מחלות המשפיעות על מערכת העצבים, כמו שבץ מוחי, טרשת נפוצה או פגיעות בעמוד השדרה.
• גורמים פסיכולוגיים: מתח וחרדה עלולים להשפיע על טונוס השרירים ברצפת האגן.

אבחון הפרעות בתפקוד רצפת האגן

אבחון מדויק חיוני להתאמת הטיפול. התהליך כולל בדרך כלל:

• היסטוריה רפואית: איסוף מידע מקיף על התסמינים, ההיסטוריה המיילדותית (אצל נשים), הרגלי היציאות והיסטוריה כירורגית.
• בדיקה פיזיקלית: בדיקה של שרירי רצפת האגן, הכוללת הערכת כוח השרירים, טונוס, קואורדינציה ויכולת הרפיה.
• בדיקות מיוחדות:
  • מנומטריה אנורקטלית (Anorectal Manometry): בודקת את הלחצים בסוגרים ואת הרגישות ברקטום.
  • דפקוגרפיה (Defecography): צילום רנטגן או MRI בזמן ניסיון התרוקנות, המדגים את תנועת האיברים ברצפת האגן.
  • EMG (אלקטרומיוגרפיה): בודקת את הפעילות החשמלית של שרירי רצפת האגן.

טיפול בהפרעות בתפקוד רצפת האגן

הטיפול בהפרעות בתפקוד רצפת האגן הוא לרוב שמרני ורב-תחומי, ומתמקד בשיקום תפקוד השרירים ושיפור איכות החיים:

• פיזיותרפיה של רצפת האגן: הטיפול המרכזי והיעיל ביותר. הוא כולל:
  • ביופידבק (Biofeedback): שיטה שבה המטופל לומד לזהות ולשלוט בפעילות שרירי רצפת האגן באמצעות משוב חזותי או קולי.
  • תרגילים לחיזוק והרפיה: לימוד תרגילים ספציפיים לחיזוק שרירים חלשים ולשחרור שרירים מכווצים יתר על המידה.
  • הדרכה: הנחיות לגבי יציבה נכונה, הרגלי התרוקנות, תזונה ושתייה.
• שינויים באורח חיים: תזונה עשירה בסיבים, שתייה מספקת של מים, פעילות גופנית סדירה והימנעות ממאמץ יתר בזמן יציאות.
• טיפול תרופתי: במקרים מסוימים, ייתכן שימוש בתרופות לריכוך צואה או לטיפול בכאב.
• התערבות כירורגית: במקרים נדירים, כאשר טיפולים שמרניים נכשלים וישנה בעיה מבנית ברורה (כגון צניחת איברים), ניתן לשקול ניתוח.

חיים עם הפרעות רצפת האגן

הפרעות בתפקוד רצפת האגן יכולות להיות מביכות ומתסכלות, אך חשוב לדעת שקיים טיפול יעיל. עם אבחון וטיפול נכונים, רוב האנשים יכולים לשפר באופן ניכר את התסמינים ואת איכות חייהם. שיתוף פעולה עם צוות רפואי רב-תחומי, הכולל רופאים, פיזיותרפיסטים ואחיות, הוא המפתח להצלחה.