רופאים לחור מקולרי - מידע ורשימת מומחים

חור מקולרי

חור מקולרי הוא מצב רפואי שבו נוצר קרע או פתח קטן במקולה - החלק המרכזי של הרשתית שאחראי על הראייה החדה והמרכזית, זו המשמשת אותנו לקריאה, נהיגה וזיהוי פרטים עדינים. כתוצאה מכך, הראייה המרכזית נפגעת ועלולה להפוך מטושטשת, מעוותת או להופיע בה נקודה עיוורת. חור מקולרי אינו גורם לעיוורון מוחלט, שכן הראייה ההיקפית נשארת לרוב תקינה. המחלה שכיחה יותר בקרב נשים ומאובחנת לרוב אצל אנשים בגילאי 60-80.

תסמינים

התסמינים של חור מקולרי מתפתחים בדרך כלל בהדרגה. בשלבים הראשונים, השינויים בראייה עשויים להיות עדינים.

• טשטוש או ירידה בחדות הראייה המרכזית.
• עיוות בראייה (מטמורפופסיה), שבו קווים ישרים נראים גליים או מעוותים.
• הופעת כתם אפור או שחור במרכז שדה הראייה.
• קושי בקריאה או בראיית פרטים קטנים.
• קושי בזיהוי פנים כאשר מסתכלים עליהם ישירות.

אם מופיעים תסמינים אלו, חשוב לפנות בהקדם לרופא עיניים לבדיקה.

גורמים וגורמי סיכון

הגורם העיקרי לחור מקולרי קשור בתהליך טבעי של הזדקנות העין. ככל שמתבגרים, הזגוגית - חומר דמוי ג'ל הממלא את חלל העין - מתכווצת ומתנתקת מהרשתית. לרוב, התנתקות זו עוברת ללא בעיות. עם זאת, במקרים מסוימים, הזגוגית נשארת מחוברת למקולה ויוצרת משיכה שעלולה לגרום להיווצרות חור.

גורמי סיכון נוספים כוללים:

• חבלה או פציעה בעין.
• קוצר ראייה גבוה (מיופיה).
• דלקת תוך-עינית (אובאיטיס).
• הפרדות רשתית.
• בצקת במרכז הראייה.
• ניתוחי עיניים קודמים.

לאדם שפיתח חור מקולרי בעין אחת יש סיכון מוגבר (5-20%) לפתח אותו גם בעין השנייה. במקרים רבים, החור המקולרי מתפתח ללא סיבה ברורה.

אבחון

אבחון חור מקולרי נעשה על ידי רופא עיניים וכולל בדיקת העין לאחר הרחבת אישונים באמצעות מנורת סדק. האבחון מאושר באמצעות בדיקת הדמיה הנקראת OCT (Optical Coherence Tomography), המספקת תמונה מפורטת של הרשתית ומדגימה את גודל החור ומאפיינים נוספים הרלוונטיים לקביעת הטיפול והפרוגנוזה.

טיפול

הטיפול העיקרי בחור מקולרי הוא ניתוחי ונקרא ויטרקטומיה (Pars Plana Vitrectomy). מטרת הניתוח היא לסגור את החור ולשפר את הראייה.

• במקרים התחלתיים של חור מקולרי, ייתכן שהרופא יעדיף לעקוב אחר המצב, מכיוון שלעיתים החור יכול להיסגר באופן ספונטני.
• בניתוח ויטרקטומיה, מסירים את ג'ל הזגוגית שמפעיל משיכה על המקולה.
• לעיתים מקלפים קרום דק מעל הרשתית כדי להקל על סגירת החור.
• מוזרקת לעין בועת גז או אוויר שתומכת בשולי החור ומסייעת לו להיסגר. הבועה נספגת בהדרגה על ידי הגוף.
• לאחר הניתוח, לעיתים נדרש מהמטופל לשמור על תנוחת ראש מסוימת (למשל, עם הפנים כלפי מטה) למשך מספר ימים, כדי שהבועה תלחץ על המקולה ותסייע בסגירת החור.

הניתוח מתבצע לרוב בהרדמה מקומית ואורך כשעה. הצלחת הניתוח בסגירת החור גבוהה, ושיפור בראייה מתרחש ברוב המקרים, אם כי הראייה לרוב אינה חוזרת לרמתה המקורית. ככל שהטיפול מבוצע מוקדם יותר לאחר הופעת התסמינים, סיכויי ההצלחה גבוהים יותר.

חשוב לזכור שללא טיפול, החור עלול להתרחב ולגרום לאובדן משמעותי יותר של הראייה המרכזית.