מחלות של הוושט והקיבה

הוושט והקיבה הם שני איברים חיוניים במערכת העיכול העליונה, האחראים על העברת המזון מהפה ועיבודו הראשוני לפני מעברו למעי הדק. תפקוד לקוי של אחד מהם עלול להוביל למגוון רחב של מחלות, שיכולות לנוע מאי נוחות קלה ועד מצבים הדורשים התערבות רפואית דחופה. הבנת התסמינים, הגורמים ודרכי הטיפול במחלות אלו חיונית לאבחון מוקדם ולניהול יעיל של המצב.

מחלות נפוצות של הוושט

• ריפלוקס קיבתי-ושטי (GERD): זוהי אחת המחלות הנפוצות ביותר, המתרחשת כאשר תוכן חומצי מהקיבה עולה בחזרה לוושט, מה שגורם לגירוי ולדלקת ברירית הוושט. התסמין העיקרי הוא צרבת (תחושת בעירה מאחורי עצם החזה), אך יכולים להופיע גם קשיי בליעה, כאבים בחזה, שיעול כרוני, צרידות ותחושת גוש בגרון. גורמים נפוצים כוללים בקע סרעפתי, השמנה, אכילה סמוך לשינה, צריכת מזונות מסוימים (שומניים, חריפים, קפאין, אלכוהול) ועישון. הטיפול כולל שינויים באורח חיים, תרופות מפחיתות חומצה (כמו PPIs) ובמקרים חמורים ניתוח.

• אזופגיטיס (דלקת הוושט): דלקת של רירית הוושט, לרוב נגרמת כתוצאה מריפלוקס כרוני, אך יכולה גם לנבוע מזיהומים (פטרייתיים, ויראליים), תגובות אלרגיות (אזופגיטיס אאוזינופילית) או נטילת תרופות מסוימות ללא מספיק מים. התסמינים דומים ל-GERD, אך עשויים לכלול גם כאב חד בעת בליעה (אודינופגיה).

• ושט על שם בארט: מצב טרום-סרטני שעלול להתפתח אצל אנשים הסובלים מ-GERD כרוני ולא מטופל. רירית הוושט משתנה (מטפלזיה) עקב חשיפה מתמשכת לחומצה. מצב זה דורש מעקב אנדוסקופי קבוע עם ביופסיות כדי לזהות שינויים ממאירים בשלב מוקדם.

מחלות נפוצות של הקיבה

• גסטריטיס (דלקת הקיבה): דלקת ברירית הקיבה שיכולה להיות חריפה או כרונית. הגורמים השכיחים ביותר הם זיהום בחיידק הליקובקטר פילורי, שימוש ממושך בתרופות נוגדות דלקת לא סטרואידליות (NSAIDs), צריכת אלכוהול מוגברת, סטרס קיצוני, ומחלות אוטואימוניות. תסמינים כוללים כאבי בטן עליונה, בחילות, הקאות, תחושת שובע מוקדמת ואובדן תיאבון. הטיפול מכוון לגורם הבסיסי וכולל תרופות המפחיתות חומצה, אנטיביוטיקה במקרה של הליקובקטר, והימנעות מגורמים מגרים.

• כיב פפטי (אולקוס): פצע פתוח המתפתח ברירית הקיבה או בתריסריון (החלק הראשון של המעי הדק). הגורמים העיקריים הם זיהום בהליקובקטר פילורי ושימוש ב-NSAIDs. תסמינים אופייניים כוללים כאב צורב בבטן העליונה (שלעיתים מוקל באכילה), נפיחות, גיהוקים, בחילות והקאות. במקרים חמורים עלולות להופיע סיבוכים כמו דימום, ניקוב (פרפורציה) או חסימה. הטיפול כולל חיסול הליקובקטר פילורי, תרופות מפחיתות חומצה ושינויים באורח חיים.

• גסטרופרזיס (שיתוק קיבה): מצב בו שרירי הקיבה אינם מתכווצים ביעילות, מה שמעכב את מעבר המזון מהקיבה למעי הדק. הסיבה הנפוצה ביותר היא סוכרת ממושכת, אך יכול להיגרם גם כתוצאה מניתוחים, מחלות נוירולוגיות או תרופות מסוימות. תסמינים כוללים בחילות קשות, הקאות, תחושת שובע מוקדמת מאוד, נפיחות וירידה בלתי מוסברת במשקל.

אבחון וטיפול

אבחון מחלות הוושט והקיבה מתבצע באמצעות שילוב של היסטוריה רפואית, בדיקה גופנית, ובדיקות אבחנתיות כמו אנדוסקופיה (גסטרוסקופיה) עם ביופסיה, בדיקות לגילוי הליקובקטר פילורי (בדיקת נשיפה, צואה, דם או ביופסיה), בדיקות דימות (כגון בליעת בריום, CT) ובדיקות ניטור חומצה בוושט (כגון pH מטרי או אימפדנס). הטיפול מותאם באופן אישי למצב הספציפי ולגורם המחלה, ועשוי לכלול תרופות להפחתת חומצה, אנטיביוטיקה, תרופות פרו-קינטיות (לשיפור תנועתיות מערכת העיכול), שינויים תזונתיים ואורח חיים, ובמקרים מסוימים, התערבות כירורגית.

במידה ואתם סובלים מתסמינים מתמשכים או חמורים כגון צרבת חוזרת שאינה מגיבה לתרופות ללא מרשם, כאבי בטן עליונה חזקים, קשיי בליעה, הקאות חוזרות, הקאות דמיות, צואה שחורה (מעידה על דימום), או ירידה בלתי מוסברת במשקל, מומלץ לפנות בהקדם לייעוץ רפואי לאבחון מדויק וטיפול מתאים.