לסת שבורה (שבר בלסת) היא פגיעה שכיחה יחסית, הנגרמת לרוב כתוצאה מטראומה ישירה לפנים, כמו תאונת דרכים, נפילה, פגיעת ספורט או אלימות. הלסת, המורכבת מהלסת העליונה (מקסיליה) והלסת התחתונה (מנדיבולה), חיונית לתפקודים כמו דיבור, לעיסה ובליעה. כאשר מתרחש שבר בלסת, הוא עלול לגרום לכאב עז, נפיחות, קושי בפתיחת הפה או סגירתו, שינוי במנשך השיניים (חוסר התאמה בין הלסתות) ודימום. במקרים רבים, כאשר השבר מורכב, מרובה או כרוך בתזוזה משמעותית של העצמות, נדרשת התערבות כירורגית לתיקון ולייצוב הלסת.
אבחון והכנה לניתוח
תהליך האבחון מתחיל בבדיקה פיזית יסודית על ידי רופא מומחה (כירורג פה ולסת או כירורג פלסטי), שכוללת מישוש האזור, בדיקת תנועתיות הלסת והערכת המנשך. לאבחון מדויק ולקביעת סוג השבר, מיקומו וחומרתו, מבוצעות בדיקות הדמיה כגון צילומי רנטגן (פנורמי וצדדי) וסריקת CT. סריקת ה-CT מספקת תמונה תלת-ממדית מפורטת ומאפשרת תכנון ניתוחי מדויק.
לפני הניתוח, המטופל עובר הערכה רפואית מלאה הכוללת לקיחת היסטוריה רפואית, בדיקות דם ופגישה עם מרדים. יש ליידע את הצוות הרפואי על כל תרופה קבועה, אלרגיות, ומחלות רקע. לעיתים קרובות, מומלץ להימנע מאכילה ושתייה מספר שעות לפני הניתוח.
מהלך הניתוח
ניתוח לסת שבורה מבוצע לרוב בהרדמה כללית. מטרת הניתוח היא להחזיר את חלקי העצם השבורים למקומם האנטומי הנכון ולייצב אותם על מנת לאפשר ריפוי תקין. ישנן מספר גישות ושיטות ניתוחיות:
- קיבוע פנימי (Open Reduction Internal Fixation - ORIF): זוהי השיטה הנפוצה ביותר. הכירורג מבצע חתכים, לרוב מתוך חלל הפה (כדי למנוע צלקות חיצוניות נראות לעין), אך לעיתים גם חתכים חיצוניים, כדי לחשוף את העצם השבורה. חלקי העצם מיושרים ומקובעים באמצעות פלטות וברגים קטנים, העשויים בדרך כלל מטיטניום. פלטות אלו נשארות בגוף בדרך כלל באופן קבוע, אלא אם כן מתפתחים סיבוכים.
- קיבוע בין-לסתי (Maxillomandibular Fixation - MMF): בשיטה זו, הידועה גם כ"קשירת לסתות", מלופפים חוטי נירוסטה סביב השיניים בלסת העליונה והתחתונה, והחוטים נקשרים יחד כדי לקבע את הלסתות במנשך סגור ויציב. שיטה זו משמשת לעיתים בפני עצמה לשברים פשוטים, או כהשלמה לקיבוע פנימי במקרים מורכבים. תקופת הקיבוע נמשכת בדרך כלל 4-6 שבועות.
התאוששות לאחר הניתוח
לאחר הניתוח, המטופל יועבר לחדר התאוששות למעקב. מרבית המטופלים משוחררים הביתה לאחר יום-יומיים. תקופת ההתאוששות והריפוי המלאה יכולה להימשך מספר שבועות עד חודשים, וכוללת:
- שיכוך כאבים: ינתנו תרופות לטיפול בכאב ובנפיחות.
- תזונה: במקרים רבים, נדרשת דיאטה נוזלית או רכה מאוד למשך מספר שבועות, במיוחד אם הלסתות קשורות. יש להימנע מלעיסה חזקה.
- היגיינת פה: שמירה קפדנית על היגיינת הפה חיונית למניעת זיהומים, באמצעות שטיפות פה אנטיספטיות וצחצוח עדין.
- הגבלת פעילות: יש להימנע מפעילות גופנית מאומצת ומכל מכה לאזור הפנים בתקופת ההחלמה.
- מעקב: יהיו פגישות מעקב סדירות עם הכירורג כדי לוודא ריפוי תקין והתאמה של המנשך.
סיכונים וסיבוכים אפשריים
כמו בכל ניתוח, גם בניתוח לסת שבורה קיימים סיכונים, למרות שהם נדירים יחסית. אלה כוללים:
- זיהום באזור הניתוח.
- פגיעה עצבית (עצב הלסת התחתונה) העלולה לגרום לחוסר תחושה זמני או קבוע בשפה התחתונה או בסנטר.
- איחוי לקוי של העצם (Non-union או Malunion) שעלול לדרוש ניתוח נוסף.
- בעיות במנשך (Malocclusion) המחייבות טיפול אורתודונטי או כירורגי נוסף.
- דימום או נפיחות חריגים.
לסיכום
ניתוח לסת שבורה הוא הליך יע*מידע זה הוא כללי ואין להסתמך עליו כייעוץ רפואי.