\
שלפוחית השתן היא איבר שרירי דמוי בלון, הממוקם באגן, ותפקידו לאגור שתן ולהפרישו מן הגוף. הגידולים בשלפוחית השתן מתפתחים בדרך כלל ברירית המצפה את דפנותיה. מרבית הגידולים הללו הם גידולים ממאירים (סרטניים), כאשר סרטן שלפוחית השתן נחשב לסוג הסרטן הרביעי בשכיחותו בקרב גברים והשמיני בקרב נשים. למרות שהגידולים בשלפוחית נפוצים יותר בקרב גברים בגיל מבוגר, הם יכולים להופיע גם אצל צעירים, אם כי בשכיחות נמוכה יותר.\
\
סוגי גידולים בשלפוחית\
\
הסוג הנפוץ ביותר של גידולים בשלפוחית השתן הוא "קרצינומה של תאי המעבר" (TCC - Transitional Cell Carcinoma), המהווה כ-90% מהמקרים. גידול זה מתפתח בתאים המכונים תאי אורותל, המצפים את השלפוחית. גידולים אלו מחולקים לשני סוגים עיקריים:\
\
\- \גידולים שטחיים (לא חודרניים):\ גידולים המוגבלים לשכבת הרירית הפנימית של השלפוחית ולא חודרים לשכבת השריר. גידולים אלו נוטים לחזור, אך סיכויי הריפוי מהם גבוהים.\
\
- \גידולים חודרניים:\ גידולים שחדרו את שכבת הרירית והתפשטו אל תוך שריר דופן השלפוחית. סוג זה של גידול נחשב לאגרסיבי יותר ועלול לשלוח גרורות לאיברים מרוחקים בגוף.\
\
\
בנוסף, קיימים סוגי גידולים נדירים יותר כמו קרצינומה של תאי קשקש (SCC) ואדנוקרצינומה.\
\
גורמי סיכון\
\
מספר גורמים הוכחו כקשורים להיווצרות גידולים בשלפוחית השתן. גורם הסיכון הבולט והמשמעותי ביותר הוא עישון, אשר אחראי לכ-50% מהמקרים. חומרים מזיקים הנמצאים בטבק נספגים במערכת הדם ומופרשים דרך השתן, שם הם יכולים לגרום נזק לתאי הרירית של השלפוחית. גורמי סיכון נוספים כוללים:\
\
\- \חשיפה תעשייתית:\ עובדים בתעשיות מסוימות (כמו גומי, צבע, טקסטיל) החשופים לחומרים כימיים מסרטנים.\
\
- \גיל:\ הסיכון עולה משמעותית עם הגיל, ורוב המאובחנים הם מעל גיל 60.\
\
- \היסטוריה משפחתית:\ סיכון מעט מוגבר בקרב אנשים עם קרוב משפחה שאובחן עם סרטן שלפוחית השתן.\
\
- \דלקות וזיהומים כרוניים:\ זיהומים חוזרים או גירוי ממושך של שלפוחית השתן (למשל, כתוצאה מאבנים או שימוש ממושך בקטטר) יכולים להעלות את הסיכון לסוגים נדירים של הגידול.\
\
\
תסמינים ואבחון\
\
התסמין הנפוץ ביותר של גידול בשלפוחית השתן הוא הופעת דם בשתן (המטוריה), שלעיתים קרובות אינו מלווה בכאב. הדם יכול להופיע לעין בבירור (שתן ורוד או אדום) או להתגלות רק בבדיקת שתן מיקרוסקופית. תסמינים נוספים יכולים לכלול תכיפות במתן שתן, דחיפות או צריבה, אך תסמינים אלה נפוצים גם במצבים שפירים. במקרה של חשד, יש לפנות לאורולוג לבירור. האבחון כולל:\
\
\- \בדיקת שתן:\ לבדיקת דם סמוי ותאים ממאירים (ציטולוגיה).\
\
- \ציסטוסקופיה:\ בדיקה שבמהלכה מוחדר סיב אופטי דק דרך השופכה לתוך השלפוחית כדי לבדוק אותה באופן ישיר.\
\
- \ביופסיה:\ במהלך הציסטוסקופיה ניתן ליטול דגימת רקמה (ביופסיה) לצורך בדיקה פתולוגית.\
\
- \בדיקות הדמיה:\ אולטרסאונד, CT או MRI כדי להעריך את היקף הגידול ולוודא שאין התפשטות.\
\
\
טיפול\
\
הטיפול בגידולים בשלפוחית תלוי בסוג הגידול, שלב המחלה והיקף ההתפשטות. גידולים שטחיים מטופלים לרוב באמצעות הסרה אנדוסקופית של הגידול (TURBT - Transurethral Resection of Bladder Tumor), ובמקרים רבים לאחר מכן ניתנים טיפולים מקומיים להפחתת הסיכוי לחזרת הגידול, כגון שטיפות תוך-שלפוחיתיות של כימותרפיה או חיסון מסוג BCG. במקרים של גידולים חודרניים או אגרסיביים יותר, ייתכן שיהיה צורך בניתוח להסרת השלפוחית כולה (ציסטקטומי), טיפולי הקרנות, כימותרפיה או אימונותרפיה.\
\*מידע זה הוא כללי ואין להסתמך עליו כייעוץ רפואי.