ניקור ריאות בהנחיית CT

ניקור ריאות בהנחיית CT (טומוגרפיה ממוחשבת) הוא הליך רפואי אבחנתי שבו נלקחת דגימת רקמה קטנה מהריאה, בדרך כלל מנגע או ממסה חשודה. ההליך מבוצע תחת הנחיית CT מדויקת, המאפשרת לרופא לראות את מיקום המחט בזמן אמת ולהבטיח דיוק מרבי בנטילת הדגימה. מטרת הניקור היא לאבחן את אופי הנגע – האם הוא שפיר או ממאיר, ולסייע בקביעת תוכנית הטיפול המתאימה. הליך זה נחשב יעיל ובטוח, ומאפשר קבלת אבחנה מדויקת ללא צורך בניתוח פתוח.

מתי מבוצע ניקור ריאות בהנחיית CT?

הניקור מבוצע במקרים בהם קיים חשד לנגעים בריאותיים שאינם ניתנים לאבחון באמצעים אחרים, כגון צילום רנטגן או CT ללא ביופסיה. הסיבות הנפוצות לביצוע ההליך כוללות:

• אבחון מסות או גושים חדשים שהתגלו בריאות.
• קביעת אופי נגעים חשודים (גידול ממאיר, גידול שפיר, זיהום או דלקת).
• מעקב אחר נגעים קיימים שהשתנו בגודלם או במאפייניהם.
• זיהוי זיהומים ריאתיים שאינם מגיבים לטיפול סטנדרטי.

הכנה לניקור

לפני הניקור, המטופל יקבל הנחיות ספציפיות מהצוות הרפואי. חשוב לעקוב אחר הנחיות אלו בקפידה:

• צום: בדרך כלל נדרש צום של מספר שעות (לרוב 6-8 שעות) לפני ההליך.
• תרופות: יש לדווח לצוות הרפואי על כל התרופות הניטלות באופן קבוע, במיוחד מדללי דם (כגון אספירין, קומדין, אליקוויס, קסרלטו). ייתכן ויהיה צורך להפסיק ליטול אותן מספר ימים לפני הבדיקה, בתיאום עם הרופא המטפל.
• בדיקות דם: יבוצעו בדיקות דם להערכת תפקודי קרישת הדם.
• אלרגיות: יש לדווח על אלרגיות ידועות, במיוחד לחומרי הרדמה, ליוד או לחומרי ניגוד.
• ליווי: מומלץ להגיע עם מלווה, מכיוון שייתכן ותרגישו תשושים לאחר ההליך.

מהלך הניקור

ההליך מבוצע בדרך כלל על ידי רופא רדיולוג פולשני בחדר ה-CT. הוא אורך כשעה, אך משך הזמן יכול להשתנות בהתאם למורכבות המקרה:

1. הכנה ומיקום: המטופל שוכב על שולחן ה-CT בתנוחה המאפשרת גישה נוחה לנגע. האזור שבו יבוצע הניקור מחוטא ומכוסה ביריעות סטריליות.
2. הנחיית CT ראשונית: סריקת CT ראשונית מבוצעת לאיתור מיקום הנגע וקביעת המסלול הבטוח ביותר למחט, תוך הימנעות מכלי דם או איברים חיוניים.
3. הרדמה מקומית: מזריקים חומר הרדמה מקומית לעור ולרקמות שמעל הנגע כדי למנוע כאב במהלך החדרת המחט. המטופל עשוי לחוש צריבה קלה בזמן ההזרקה.
4. החדרת המחט: לאחר מכן, מוחדרת מחט דקה דרך העור, דרך רקמות בית החזה, ועד לנגע בריאה. כל זאת מתבצע תחת הנחיית CT רציפה, המאפשרת לרופא לעקוב אחר מיקום המחט במדויק. המטופל יתבקש לעצור את נשימתו לפרקי זמן קצרים בעת התקרבות המחט לנגע.
5. נטילת דגימה: כאשר קצה המחט מגיע לנגע, נלקחות מספר דגימות רקמה קטנות. ייתכן שימוש במחט ביופסיה קפיצית, המשמיעה קליק בעת נטילת הדגימה.
6. בדיקה מהירה: לעיתים, נשלחת דגימה לבדיקה פתולוגית מהירה (Frozen Section) כדי לוודא שהתקבלה דגימה מספקת לאבחנה.
7. סיום ההליך: לאחר נטילת הדגימות, המחט מוצאת, ומופעל לחץ על מקום הניקור כדי למנוע דימום. לעיתים תונח חבישה לוחצת.

סיכונים וסיבוכים אפשריים

למרות שהניקור בטוח יחסית, קיימים סיכונים אפשריים, אם כי הם נדירים:

• פנאומוטורקס (חזה אוויר): זהו הסיבוך השכיח ביותר, כאשר אוויר דולף לחלל שבין הריאה לדופן בית החזה, וגורם לקריסת חלקית או מלאה של הריאה. במקרים רבים הוא נספג מעצמו, אך לעיתים נדרש ניקוז האוויר באמצעות צינורית.
• דימום: דימום קל הוא שכיח, ועלול להתבטא בשיעול עם מעט דם. דימום משמעותי יותר הוא נדיר ביותר.
• זיהום: סיכון נדיר ביותר, למרות החיטוי הקפדני לפני ובמהלך ההליך.
• כאב: אי נוחות או כאב קל במקום הניקור ובאזור הריאה המנוקרת. ניתן לטפל בכאב באמצעות משככי כאבים.
• פגיעה באיברים סמוכים: סיכון נדיר ביותר הנגרם עקב טעות במיקום המחט, שעלול לפגוע באיברים סמוכים.

התאוששות ומעקב

לאחר ההליך, המטופל יישאר בהשגחה למשך מספר שעות, בדרך כלל במחלקת ההתאוששות. במהלך תקופה זו:

• תבוצע סריקת רנטגן של החזה (או CT חוזר במקרים מסוימים) כדי לוודא שאין סימני פנאומוטורקס או דימום משמעותי.
• הצוות הרפואי יעקוב אחר סימני חיוניים כמו לחץ דם, דופק ורמת חמצן בדם.
• ניתן לחזור לפעילות רגילה בהדרגה, בהתאם להנחיות הצוות הרפואי.
• יש להימנע ממאמץ פיזי כבד, הרמת משאות כבדים ופעילות גופנית מאומצת למשך 24-48 שעות.
• תוצאות הביופסיה נשלחות למעבדה פתולוגית והתשובות מתקבלות בדרך כלל תוך מספר ימים עד שבוע-שבועיים. הרופא המטפל יסביר את התוצאות ויקבע את המשך הטיפול.