speciality-background dots image dots image

שיעול כרוני

שיעול כרוני הוא שיעול ממושך הנמשך למעלה מ-8 שבועות אצל מבוגרים או 4 שבועות אצל ילדים. הוא עלול להיגרם כתוצאה מאלרגיות, אסטמה, ריפלוקס קיבתי-ושטי, זיהומים חוזרים או גורמים סביבתיים.

נבחרת הרופאים - שיעול כרוני

מחפשים משהו יותר ספציפי? חפשו תור לפי בעיה רפואית רופא מומלץ או התמחות

טיפולים נוספים

מחלות ריאהאסתמהשחפתשיעול כרוניתפקודי ריאותמחלות של דרכי נשימהמחלת ריאות אינטרסטיציאליתמחלת ריאות חסימתית כרוניתסיליקוזיסקרישי דם בריאותאבחון וטיפול באסתמה ביולוגיתטיפול נמרץ נשימתיייעוץ ריאות מתקדםיתר לחץ דם ריאתיברונכיאקטזיסאלרגיה ואסתמה תעסוקתיתאמפיזמהאסבסטוזיסאסטמה ושיעול כרוניאסתמה אלרגית וקשהברונכוסקופיותברור קוצר נשימהדרכי נשימההנשמה מלאכותית ממושכתהפרעה בנשימהזיהומי ריאהחסמת הריאות - COPDמחלות הריאה/נשימהמחלות ריאות חסמתיות כרוניותמחלות ריאות תעסוקתיותאזבסטוזיספנאומוקוניוזיסקשריות בריאותניקור ריאות בהנחיית CTריאות ילדיםטיפול ביולוגי לאסטמהספירומטריהברונכוסקופיה בהנחיית ניווטחוות דעת משפטית - מומחה למחלות ריאהבירור בלוטת לימפה ב EBUSריאות ילדים - אסטמהמחלת ריאות של פגיםמחלות ריאה בילדיםמחלות ריאה ילדיםסטרידורסרטן ריאותפיברוזיס ריאתיציסטיק פיברוזיסאבחון מהיר של גידולי ריאהאסתמה בילדים ובמבוגריםסרטן ריאות מסוג תאים קטנים - SCLCסרטן ריאות מסוג תאים לא קטנים - NSCLCCPAPBPAPמכשיר משעלביופסיות מהריאותניקור תפליט פלאורליבירור ואבחון גידולי ריאות

תסמינים נלווים לשיעול כרוני

לצד השיעול המתמשך, המטופלים עשויים לסבול מתסמינים נוספים, ביניהם:
✔ קוצר נשימה – תחושת מחנק או קושי בנשימה עמוקה.
✔ כאבים בחזה – בעיקר בעת השיעול או בנשימה עמוקה.
✔ ליחה מוגברת – לעיתים שקופה, אך במקרים מסוימים צהובה או ירוקה.
✔ תחושת גרד בגרון – תגובה נפוצה במקרים של שיעול כרוני על רקע אלרגי.
✔ עייפות וחולשה – כתוצאה מהפרעות שינה הנגרמות על ידי השיעול.

כיצד מאבחנים את הגורם לשיעול כרוני?

בשל המגוון הרחב של הגורמים האפשריים, האבחון חייב להיות מדויק ולכלול מספר שלבים:

🔹 בדיקות רפואיות כלליות – סקירת ההיסטוריה הרפואית של המטופל ושיחה על דפוסי השיעול.
🔹 צילום רנטגן של החזה – בדיקה ראשונית לזיהוי בעיות ריאתיות.
🔹 בדיקות תפקודי ריאות – מסייעות באבחון מחלות כמו אסטמה או מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD).
🔹 בדיקות אלרגיה – נועדו לזהות גירויים שעלולים לגרום לשיעול מתמשך.
🔹 בדיקות מעבדה (בדיקות דם ותרבית ליחה) – לזיהוי זיהומים או דלקות כרוניות.
🔹 בדיקת רפלקס קיבתי-ושטי (גסטרוסקופיה או pH מטריה) – לבדיקת אפשרות של ריפלוקס קיבתי-ושטי (GERD) כגורם לשיעול.

מהן אפשרויות הטיפול בשיעול כרוני?

הצלחת הטיפול תלויה בזיהוי הסיבה לשיעול, ולכן הוא עשוי לכלול שילוב של מספר גישות:

💊 טיפול תרופתי
תרופות נוגדות דלקת – משמשות במקרים של מחלות ריאה דלקתיות כמו אסטמה.
מרחיבי סימפונות – יעילים במקרים של חסימה נשימתית.
טיפול באנטיביוטיקה – כאשר השיעול נובע מזיהום חיידקי.
תרופות נגד ריפלוקס – ניתנות כאשר מדובר בשיעול על רקע גסטרואזופגיאלי.

🏠 שינוי באורח החיים

הפסקת עישון – צעד חיוני לכל מי שסובל משיעול כרוני.
הימנעות מגורמים מגרים – כמו אבק, עשן או חומרים כימיים מסוימים.
לחות סביבתית מתאימה – שימוש במכשירי אדים עשוי להקל על השיעול, במיוחד בחורף.
שינויים תזונתיים – הימנעות ממזונות מחמירים (למשל מזונות חומציים במקרים של ריפלוקס).

מה חשוב לדעת לפני הטיפול?

📌 הכנה לקראת התהליך – המטופל מקבל הסבר מפורט על הסיבות האפשריות לשיעול, שלבי האבחון והטיפולים השונים.
📌 תיאום ציפיות – ישנם מקרים בהם השיעול אינו נעלם מיד עם תחילת הטיפול, ודורש זמן להסתגלות ולמעקב רפואי.
📌 תמיכה רגשית וליווי רפואי – שיעול כרוני יכול להשפיע על איכות החיים,
ולכן ליווי מקצועי, כולל ייעוץ רפואי ותמיכה רגשית, הוא חלק בלתי נפרד מהתהליך.

סיכונים ותופעות לוואי אפשריות

כמו בכל טיפול רפואי, גם כאן יש לקחת בחשבון סיכונים אפשריים, בהתאם לאופי הטיפול:
⚠ תופעות לוואי של תרופות – כגון יובש בפה, עייפות, הפרעות עיכול.
⚠ רגישות לתרופות – במקרים נדירים, ייתכנו תגובות אלרגיות לטיפולים מסוימים.
⚠ התמודדות עם שינוי באורח החיים – עבור מטופלים מסוימים,
המעבר לאורח חיים בריא יותר (כגון הפסקת עישון או שינוי תזונתי) עשוי להיות מאתגר.

*מידע זה הוא כללי ואין להסתמך עליו כייעוץ רפואי.