\
\ספסטיות\ היא הפרעת תנועה נוירולוגית המאופיינת ב\עלייה חריגה ומתמשכת בטונוס השרירים (נוקשות שרירים)\, המלווה ברפלקסים מוגברים ובתגובות בלתי נשלטות למתיחה מהירה של השריר. מצב זה נגרם כתוצאה מנזק למערכת העצבים המרכזית (המוח או חוט השדרה) המשבש את התקשורת בין המוח לשרירים. במקום שהמוח יווסת ויעכב את פעילות השרירים, השרירים מקבלים אותות שגויים, מתכווצים ביתר ואינם מצליחים להרפות. ספסטיות פוגעת משמעותית ביכולת התנועה, התפקוד היומיומי ואיכות החיים של המטופל.
\
-----
\גורמים והסיבות לספסטיות\
\
ספסטיות אינה מחלה בפני עצמה, אלא תסמין של פגיעה נוירולוגית. היא מופיעה בדרך כלל לאחר מספר אירועים ומחלות:
\
\
\- \אירוע מוחי (שבץ - CVA)\: הגורם השכיח ביותר לספסטיות בקרב מבוגרים. כשליש מנפגעי השבץ יפתחו ספסטיות בדרגות חומרה שונות.\
\
- \שיתוק מוחין (Cerebral Palsy - CP)\: הגורם הנפוץ ביותר בקרב ילדים, כתוצאה מפגיעה מוחית מוקדמת.\
\
- \טרשת נפוצה (Multiple Sclerosis - MS)\: מחלה כרונית הפוגעת במעטפת העצבים במערכת העצבים המרכזית.\
\
- \פגיעה בחוט השדרה\: כתוצאה מטראומה, גידול או דלקת.\
\
- \חבלת מוח טראומטית (TBI)\: נזק מוחי קשה בעקבות תאונה או נפילה.\
\
-----
\
כיצד משפיעה ספסטיות על התפקוד?\
\
השרירים המכווצים והנוקשים גורמים למגבלות תנועה ולקשיים רבים, כאשר ללא טיפול, עלולה הספסטיות להוביל ל\קיבוע השרירים והמפרקים במנח מעוות\ (Contracture):
\
\
\- \הפרעה בהליכה וניידות\: פגיעה בגפיים התחתונות גורמת לחוסר יציבות, סכנת נפילות וקושי בביצוע מעברים.\
\
- \פגיעה ביד ומוטוריקה עדינה\: האגרוף עלול להיות קפוץ באופן קבוע (מכונה "אגרוף ספסטי"), מה שמקשה על אחיזה בחפצים וביצוע פעולות יומיומיות כגון לבוש והיגיינה אישית.\
\
- \כאב ואי נוחות\: ההתכווצות המתמדת של השרירים גורמת לכאבים כרוניים, עייפות והפרעה באיכות השינה.\
\
- \פגיעה בטווח התנועה\: הקיצור הקבוע של השרירים והגידים מגביל את טווח התנועה של המפרקים.\
\
-----
\
הטיפול הרב-מערכתי בספסטיות\
\
מטרת הטיפול היא להפחית את טונוס השרירים המוגבר, להקל על הכאב ולשפר את התפקוד והעצמאות של המטופל. הטיפול הוא תמיד \רב-מקצועי\ ומשלב מספר גישות:
\
\טיפול שיקומי\
\
\- \פיזיותרפיה\: תרגול אינטנסיבי שמטרתו לשפר את טווח התנועה, לחזק שרירים חלשים וללמד מחדש דפוסי תנועה תקינים (באמצעות עיקרון הפלסטיות המוחית).\
\
- \ריפוי בעיסוק\: התאמת סדים (אורתוזות) לגפה הפגועה לשם מתיחה ושמירה על מנח תקין, והדרכה לשיפור מיומנויות יומיומיות.\
\
- \הידרותרפיה\: טיפול במים, המסייע להרפיית השרירים ומאפשר תנועה קלה יותר.\
\
\
טיפול תרופתי ופולשני\
\
\- \תרופות דרך הפה\: תרופות להרפיית שרירים (כמו בקלופן או טיזאנידין) הניתנות באופן סיסטמי להפחתת הספסטיות הכללית.\
\
- \הזרקת בוטוליניום טוקסין (בוטוקס)\: אחת השיטות היעילות ביותר. הבוטוקס מוזרק ישירות לשרירים הספסטיים, חוסם באופן חלקי את ההולכה העצבית וגורם להרפיית השריר למשך 3–6 חודשים. חלון הזדמנויות זה משמש לתרגול שיקומי אינטנסיבי.\
\
- \משאבת בקלופן אינטרא-תקאלית\: במקרים קשים של ספסטיות רחבה וכללית, ניתן להשתיל משאבה תת-עורית המזליפה את התרופה בקלופן ישירות לנוזל חוט השדרה.\
\
- \חסימות עצב-שריר (בלוקים)\: הזרקת חומרים נוירוליטיים (כמו פנול) לאזור העצב לצורך השבתת פעילותו באופן זמני או קבוע, תוך בקרה באמצעות גירוי חשמלי.\
\
\*מידע זה הוא כללי ואין להסתמך עליו כייעוץ רפואי.