\
פגיעות מערכת עצבים פריפרית (נוירופתיה היקפית)\
\
\
\נוירופתיה היקפית\ (Peripheral Neuropathy) היא שם כולל למגוון מצבים רפואיים המערבים \פגיעה בעצבים הפריפריים\ – רשת העצבים הענפה המקשרת את המוח וחוט השדרה (מערכת העצבים המרכזית) לשאר חלקי הגוף, כולל גפיים, איברים פנימיים ועור. פגיעה זו משבשת את העברת המסרים העצביים, וכתוצאה מכך יכולות להופיע הפרעות תחושתיות, מוטוריות ואוטונומיות, הפוגעות משמעותית בתפקוד היומיומי ובאיכות החיים.
\
\
היכן יכולה להתרחש הפגיעה?\
\
מערכת העצבים ההיקפית מכילה שלושה סוגי עצבים, וסוג הפגיעה והתסמינים תלויים בסוג העצב שנפגע:
\
\
\- \עצבים תחושתיים (סנסוריים)\: מעבירים מידע של כאב, טמפרטורה ומגע מהגוף אל המוח. פגיעה בהם גורמת להפרעות תחושה.\
\- \עצבים מוטוריים\: שולטים בתנועת השרירים הרצונית. פגיעה בהם גורמת לחולשת שרירים וקשיי תנועה.\
\- \עצבים אוטונומיים (עצמאיים)\: מווסתים תפקודים לא רצוניים של האיברים הפנימיים, כגון קצב לב, לחץ דם, עיכול ותפקוד שלפוחית השתן.\
\
\
גורמים שכיחים לפגיעה עצבית\
\
הסיבות לנוירופתיה היקפית מגוונות. הנפוצה ביותר היא:
\
\
\- \סוכרת (נוירופתיה סוכרתית)\: רמות סוכר גבוהות ולא מאוזנות לאורך זמן גורמות לנזק עצבי כרוני.\
\- \חבלות וטראומה\: לחץ ממושך, מתיחה, קטיעה או דחיסה של עצב (כמו בתסמונת התעלה הקרפלית).\
\- \טיפולים כימותרפיים\: תופעת לוואי נפוצה בטיפולי סרטן.\
\- \מחלות אוטואימוניות ודלקתיות\: כגון תסמונת גילאן-בארה או זאבת.\
\- \מחסור בוויטמינים\: בעיקר ויטמין B12.\
\- \חשיפה לרעלים\: כולל שימוש כרוני באלכוהול או מתכות כבדות.\
\
\
תסמינים עיקריים\
\
התסמינים תלויים בסוג העצבים הפגועים ומתחילים לרוב באזורים המרוחקים ביותר מהמוח וחוט השדרה (כפות הרגליים והידיים):
\
\
\- \תסמינים תחושתיים (סנסוריים)\: \כאב נוירופתי\ (תחושת שריפה, צריבה או דקירות מחטים), נימול, עקצוץ, רדימות (חוסר תחושה) וקושי להבחין בין חום לקור.\
\- \תסמינים מוטוריים\: חולשת שרירים, דלדול שרירים, התכווצויות ועוויתות, חוסר יציבות ואובדן קואורדינציה, וקושי במוטוריקה עדינה (כתיבה, כפתור חולצה).\
\- \תסמינים אוטונומיים\: שינויים בקצב הלב ולחץ הדם (למשל סחרחורת בקימה), הפרעות הזעה, בעיות במערכת העיכול (עצירות או שלשולים) ובעיות בשליטה על סוגרים.\
\
\
אבחון ודרכי טיפול\
\
האבחון מתבצע על ידי נוירולוג וכולל בדיקה גופנית, בדיקות דם, ובדיקות ייעודיות כגון \בדיקת הולכה עצבית (EMG)\ שמודדת את הפעילות החשמלית של העצבים והשרירים.
\
\
הטיפול בנוירופתיה היקפית הוא לרוב מורכב ומתמקד בשלושה צירים:
\
\
\- \טיפול בגורם הבסיסי\: איזון רמות סוכר בחולי סוכרת, מתן תוספי ויטמינים במקרה של חוסר, או הפסקת חשיפה לרעלנים.\
\- \טיפול תרופתי בכאב נוירופתי\: משככי כאבים רגילים לרוב אינם יעילים. משתמשים בתרופות שפותחו במקור לטיפול בדיכאון או אפילפסיה (כגון גאבאפנטין או פרגאבלין) שהוכחו כיעילות להקלת הכאב העצבי.\
\- \שיקום וטיפול תומך\:
\
\- \פיזיותרפיה\: לחיזוק שרירים, שיפור שיווי המשקל ומניעת נפילות.\
\- \ריפוי בעיסוק\: לשימור ושיפור מוטוריקה עדינה ועצמאות תפקודית.\
\- \התאמת עזרים\: סדים או עזרי הליכה.\
\- \טיפול פולשני\: במקרים קשים, ניתן לשקול חסימה עצבית (בלוק) או השתלת קוצב אלקטרוני בחוט השדרה.\
\
\
\
\
במקרים של פגיעה טראומטית חמורה בעצב, בהן יש נתק מלא, לעיתים נדרשת \התערבות נוירוכירורגית\ לשיקום וחיבור העצב.
\
\
*מידע זה הוא כללי ואין להסתמך עליו כייעוץ רפואי.