פטוזיס

פטוזיס, הידוע גם כצניחת עפעף, הוא מצב שבו העפעף העליון צונח נמוך מהרגיל. מצב זה יכול להשפיע על עין אחת (חד-צדדי) או על שתי העיניים (דו-צדדי). צניחה משמעותית של העפעף עלולה לחסום את שדה הראייה, לגרום לקשיי תפקוד ולהשפיע על המראה האסתטי. הפטוזיס יכול להופיע בכל גיל, מלידה (פטוזיס מולד) ועד לזקנה, ויש לו מגוון רחב של סיבות.

מהם הגורמים לפטוזיס?

הגורמים לפטוזיס מגוונים ומתחלקים בעיקר לשתי קטגוריות: מולד ונרכש.

• פטוזיס מולד: נגרם לרוב מחוסר התפתחות תקינה של שריר הלבטור (Levator muscle), השריר שאחראי על הרמת העפעף. במקרים אלה, העפעף הצנוח קיים מלידה.
• פטוזיס נרכש: זוהי הצורה הנפוצה יותר של פטוזיס, והיא יכולה להיגרם ממגוון סיבות:
  • פטוזיס אפונאורוטי (הזדקנות): הסיבה השכיחה ביותר, נגרמת מהיחלשות והימתחות של הגיד של שריר הלבטור עם הגיל.
  • מצבים נוירולוגיים: כמו שיתוק עצב קרניאלי שלישי, תסמונת הורנר, או מיאסטניה גרביס, המשפיעים על העצבים או על צומתי העצב-שריר.
  • מצבים שריריים: מחלות המשפיעות ישירות על שרירי העין, כמו דיסטרופיה מיוטונית.
  • טראומה: פגיעה ישירה בעפעף או בשריר המרים אותו.
  • גידולים או דלקות: באזור העפעף שמוסיפים משקל או משפיעים על תפקוד השריר.
  • לאחר ניתוחי עיניים: לעיתים כתוצאה מנזק לשריר במהלך ניתוחים כמו ניתוח קטרקט.

מהם התסמינים של פטוזיס?

התסמין הברור ביותר הוא צניחת העפעף עצמו. תסמינים נלווים יכולים לכלול:

• הפרעה לשדה הראייה: במיוחד בראייה היקפית או בעת מבט כלפי מעלה.
• מאמץ מוגבר: צורך להרים את הגבות באופן קבוע או להטות את הראש לאחור (מצב פיצוי) כדי לראות טוב יותר.
• עייפות עיניים וכאבי ראש: כתוצאה ממאמץ מתמיד להרים את העפעף.
• מראה עייף או עצוב: השפעה אסתטית של העפעף הצנוח.
• בילדים: במקרים חמורים, פטוזיס יכול לגרום לאמבליופיה (עין עצלה) אם הוא חוסם את הראייה ומונע התפתחות ראייה תקינה.

כיצד מאבחנים פטוזיס?

האבחון מבוצע על ידי רופא עיניים וכולל:

• בדיקה פיזית מקיפה: הערכת מידת צניחת העפעף, תפקוד שרירי העין והעפעף, ומדידת מרחק בין העפעף לאישון.
• היסטוריה רפואית: בירור מתי החל הפטוזיס, האם יש תסמינים נלווים, היסטוריה משפחתית של פטוזיס, מחלות רקע ותרופות.
• בדיקת ראייה: כדי לבדוק אם קיימת השפעה על חדות הראייה או על שדה הראייה.
• בדיקות נוספות: במקרים מסוימים, ייתכן שתידרשנה בדיקות דם או בדיקות הדמיה (כגון CT או MRI) כדי לשלול גורמים נוירולוגיים או אחרים.

אפשרויות הטיפול בפטוזיס

הטיפול בפטוזיס תלוי בגורם לצניחה, בחומרתה, ובמידת ההפרעה שהיא גורמת. המטרה העיקרית היא לשפר את הראייה, להקל על התסמינים הנלווים ולשפר את המראה האסתטי.

• טיפול כירורגי (ניתוח): זהו הטיפול הנפוץ והיעיל ביותר לרוב סוגי הפטוזיס. סוג הניתוח נבחר בהתאם לסיבה ולתפקוד שריר הלבטור:
  • קיצור שריר הלבטור (Levator Resection): בניתוח זה מחזקים ומקצרים את השריר המרים את העפעף. הוא נפוץ במיוחד לפטוזיס נרכש ובעל שיעורי הצלחה גבוהים.
  • ניתוח תליית עפעף למצח (Frontalis Sling/Suspension): במקרים של תפקוד לבטור חלש מאוד, במיוחד בפטוזיס מולד חמור, מחברים את העפעף לשריר המצח, המאפשר הרמה של העפעף על ידי הרמת הגבות.
  • קיצור שריר מילר (Müller's Muscle Resection): ניתוח פחות פולשני המתאים למקרים קלים של פטוזיס עם תפקוד לבטור תקין.
• טיפול לא כירורגי:
  • משקפיים עם תמיכה לעפעף (Ptosis Crutch): במקרים בהם ניתוח אינו אפשרי או רצוי, ניתן להשתמש במוט קטן המחובר למסגרת המשקפיים ותומך בעפעף.
  • טיפול במחלת הבסיס: אם הפטוזיס נגרם ממצב רפואי אחר (כמו מיאסטניה גרביס), טיפול במחלה זו עשוי לשפר את הפטוזיס.
  • טיפול באמבליופיה (בילדים): אם הפטוזיס חוסם את הראייה וגורם לעין עצלה, יש צורך לטפל גם באמבליופיה באמצעות כיסוי העין הבריאה.

חיים עם פטוזיס

פטוזיס הוא מצב רפואי וגם אסתטי שיכול להשפיע משמעותית על איכות החיים. אבחון מוקדם וטיפול מתאים יכולים לשפר באופן ניכר את הראייה, להקל על תסמינים נלווים ולשפר את המראה. חשוב להתייעץ עם רופא עיניים כדי לקבוע את תוכנית הטיפול הטובה ביותר עבור כל מקרה ספציפי, ולבחור בגישה שתתאים לצרכים ולמצב הבריאותי של המטופל.