פטרת הראש

פטרת הראש, המכונה גם Tinea Capitis, היא זיהום פטרייתי הפוגע בקרקפת ובזקיקי השיער. היא נפוצה במיוחד בקרב ילדים, אך יכולה להופיע גם במבוגרים. הפטרייה ניזונה מחומר קרטין, המצוי בשיער, בציפורניים ובעור, וגורמת למגוון תסמינים המשפיעים על מראה הקרקפת ובריאות השיער.

כיצד נדבקים בפטרת הראש?

ההדבקה בפטרת הראש מתרחשת בדרך כלל באמצעות מגע ישיר עם אדם נגוע, בעל חיים נגוע (כמו חתולים, כלבים או מכרסמים), או באמצעות מגע עקיף עם חפצים מזוהמים. פריטים כמו כובעים, מסרקים, מברשות שיער, כריות או מגבות ששימשו אדם נגוע, עלולים להעביר את הפטרייה. גני ילדים ובתי ספר הם מוקדים נפוצים להדבקה בקרב ילדים בשל הקרבה הפיזית ושיתוף חפצים.

תסמינים של פטרת הראש

התסמינים של פטרת הראש יכולים להשתנות בהתאם לסוג הפטרייה ולתגובת הגוף, אך לרוב כוללים:

• קרחות עגולות או לא סדירות: אזורים בקרקפת שבהם השיער נשר או נשבר קרוב לשורש, ומשאיר "נקודות שחורות".
• קשקשת: שכבות של עור מתקלף בקרקפת, הדומה לקשקשים רגילים, אך לעיתים קרובות מלווה באדמומיות.
• גרד: תחושת גרד עזה בקרקפת.
• אדמומיות ונפיחות: אזורים מודלקים בקרקפת.
• פצעים מוגלתיים (קריון): במקרים חמורים, עלולים להתפתח נגעים מוגלתיים כואבים המכונים "קריון" (Kerion). נגעים אלו עלולים לגרום לצלקות קבועות ולנשירת שיער בלתי הפיכה.
• בלוטות לימפה נפוחות: לעיתים קרובות, בלוטות הלימפה בצוואר מתנפחות.

אבחון פטרת הראש

אבחון פטרת הראש מתבצע על ידי רופא עור. תהליך האבחון כולל:

• בדיקה גופנית: התבוננות בקרקפת ובשיער.
• בדיקת מנורת ווד: במקרים מסוימים, ניתן להאיר את הקרקפת באמצעות מנורת ווד (Wood's lamp), אשר גורמת לסוגי פטריות מסוימים לזהור בצבע ירוק-כחלחל.
• לקיחת דגימה: נלקחות דגימות שיער או קשקשים מהקרקפת ונשלחות למעבדה לבדיקה מיקרוסקופית ותרבית פטרייתית. תרבית הפטרייה היא הבדיקה המדויקת ביותר ומאפשרת לזהות את סוג הפטרייה הספציפי.

טיפול בפטרת הראש

הטיפול בפטרת הראש הוא לרוב תרופתי ודורש התמדה, מכיוון שהפטרייה נמצאת עמוק בזקיקי השיער. טיפול מקומי באמצעות שמפו או קרם אנטי-פטרייתי בלבד אינו מספיק בדרך כלל.

• תרופות אנטי-פטרייתיות דרך הפה: אלו הן הטיפול העיקרי והיעיל ביותר. התרופות הנפוצות כוללות גריזאופולבין (Griseofulvin), טרבינאפין (Terbinafine), איטראקונאזול (Itraconazole) או פלוקונאזול (Fluconazole). משך הטיפול משתנה, אך לרוב נמשך מספר שבועות עד חודשיים, ולעיתים אף יותר, עד לריפוי מלא.
• שמפו אנטי-פטרייתי: שמפו המכיל סלניום סולפיד (Selenium sulfide) או קטוקונאזול (Ketoconazole) משמש כטיפול משלים. הוא אינו מרפא את הזיהום לבדו, אך מסייע להפחית את כמות הנבגים בקרקפת ובכך למנוע הדבקה נוספת או הדבקה של אחרים.

מניעת פטרת הראש

כדי למנוע הדבקה והתפשטות של פטרת הראש, מומלץ לנקוט בצעדים הבאים:

• היגיינה אישית: לשטוף את השיער באופן קבוע.
• הימנעות משיתוף חפצים: לא לשתף כובעים, מסרקים, מברשות שיער, מגבות או כריות אישיות.
• בדיקת חיות מחמד: לבדוק חיות מחמד לסימני פטרת, ובמקרה של חשד, לקחת אותן לווטרינר.
• חינוך: להסביר לילדים על חשיבות אי שיתוף חפצים אישיים.
• ניקוי: לחטא ולנקות חפצים שבאו במגע עם אדם נגוע.

טיפול מוקדם ומדויק בפטרת הראש הוא קריטי למניעת סיבוכים כמו נשירת שיער קבועה. במקרה של חשד, מומלץ לפנות לרופא עור לאבחון וטיפול מהירים.