פריחות אלרגיות

פריחות אלרגיות הן תגובה של מערכת החיסון לחומרים ספציפיים (אלרגנים) שבאים במגע עם העור או נבלעים/נשאפים לתוך הגוף. תגובה זו יכולה להתבטא במגוון צורות על העור, וטווח החומרה שלה נע בין גירוי קל ועד למצב חירום רפואי. הבנת הגורמים והתסמינים חיונית לטיפול יעיל.

מהן פריחות אלרגיות?

פריחה אלרגית היא למעשה דלקת עורית (דרמטיטיס) הנגרמת על ידי תגובה אלרגית. כאשר הגוף מזהה חומר כ"איום", גם אם הוא אינו מזיק באמת, מערכת החיסון משחררת כימיקלים כמו היסטמין, הגורמים לתסמינים שונים בעור.

סוגים נפוצים של פריחות אלרגיות

• אורטיקריה (חרלת): פריחה אופיינית המופיעה כבליטות אדומות ומגרדות (גלדים), הנראות לעיתים קרובות כמו עקיצות יתושים. הן יכולות להופיע בכל מקום בגוף ולשנות את צורתן ומיקומן במהירות. הגלדים יכולים להימשך בין דקות בודדות ועד מספר שעות.
• אקזמה ממגע (דרמטיטיס ממגע אלרגית): פריחה המופיעה כאשר העור בא במגע ישיר עם אלרגן. היא מתאפיינת באודם, נפיחות, שלפוחיות קטנות, גירוד עז ולעיתים קילוף. דוגמאות כוללות תגובה לניקל (תכשיטים), לטקס, צמחים מסוימים (כמו קיסוס רעיל) או חומרים קוסמטיים.
• פריחה תרופתית: תגובה אלרגית לתרופות, שיכולה להתבטא במגוון צורות פריחה, החל מכתמים אדומים מגרדים ועד לפריחות חמורות יותר.

גורמים נפוצים

אלרגנים רבים יכולים לגרום לפריחות עוריות. בין הנפוצים ביותר:

• מזון: בוטנים, אגוזים, חלב, ביצים, סויה, חיטה, דגים ופירות ים.
• תרופות: אנטיביוטיקה (במיוחד פניצילין), תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs).
• מגע ישיר: ניקל, לטקס, חומרי בישום, חומרים משמרים במוצרי קוסמטיקה, צמחים מסוימים.
• עקיצות חרקים: דבורים, צרעות, יתושים.
• אלרגנים נשאפים: אבקני צמחים, קרדית האבק, קשקשי בעלי חיים.

תסמינים

התסמינים של פריחה אלרגית יכולים להשתנות בהתאם לסוג הפריחה ולחומרת התגובה, אך לרוב יכללו:

• אודם ונפיחות בעור.
• גרד עז (מפושט או ממוקד).
• בליטות, גלדים או שלפוחיות.
• יובש, קילוף או סדקים בעור (במקרים כרוניים או של אקזמה ממגע).
• תחושת צריבה או כאב.

אבחון

אבחון פריחה אלרגית מתבצע לרוב על ידי רופא עור או אלרגולוג, וכולל:

• היסטוריה רפואית: שאלות לגבי חשיפה אפשרית לאלרגנים, תרופות, היסטוריה משפחתית של אלרגיות.
• בדיקה גופנית: הערכת מראה הפריחה.
• בדיקות עור (טסטים אלרגיים): בדיקת דקירה (פריק טסט) או מטבח עור (פאטץ' טסט) כדי לזהות אלרגנים ספציפיים.
• בדיקות דם: לעיתים, ניתן לבדוק נוגדנים ספציפיים (IgE) בדם לאלרגנים מסוימים.

טיפול

הטיפול בפריחות אלרגיות מתמקד בהקלה על התסמינים ומניעת חשיפה עתידית:

• הימנעות: הדרך היעילה ביותר היא לזהות ולהימנע מהאלרגן הגורם לפריחה.
• אנטי-היסטמינים: תרופות המקלות על גרד ונפיחות. קיימות בצורת כדורים.
• קרמים ומשחות: קרמים המכילים סטרואידים (במרשם רופא) או משחות המקלות על גרד (כמו קלמין) לשימוש מקומי.
• קומפרסים קרים: יכולים להקל על גירוד ונפיחות באופן זמני.
• תרופות סטרואידיות דרך הפה: במקרים חמורים ומפושטים, רופא עשוי לרשום קורטיקוסטרואידים סיסטמיים לטווח קצר.

מתי לפנות לטיפול רפואי?

ברוב המקרים, פריחה אלרגית קלה ניתנת לטיפול ביתי, אך ישנם מצבים הדורשים פנייה מיידית לרופא או לחדר מיון:

• פריחה מפושטת במהירות.
• קוצר נשימה, קשיי בליעה או צפצופים.
• נפיחות בפנים, בשפתיים או בלשון.
• חום גבוה או סימני זיהום (כמו אדמומיות עזה, כאב או מוגלה).
• פריחה הגורמת לכאב עז או אי נוחות משמעותית.