בדיקת תפקודי ריאות במאמץ היא הליך אבחוני שמטרתו לבחון את תגובת הריאות למאמץ פיזי. הבדיקה נועדה בעיקר לזהות מחלות ריאה חסימתיות הפיכות, כגון אסתמה, שהקשר שלהן למאמץ גופני אינו מתבטא בהכרח בבדיקות תפקודי ריאות רגילות המתבצעות במנוחה. היא רלוונטית במיוחד עבור אנשים צעירים ופעילים גופנית, הסובלים מתסמינים נשימתיים בעת פעילות גופנית.
למי מיועדת הבדיקה?
הבדיקה מומלצת כאשר יש חשד לאסתמה של מאמץ או להפרעה נשימתית אחרת המופיעה או מחמירה בזמן פעילות גופנית. מטופלים העשויים להיות מופנים לבדיקה כוללים כאלה המדווחים על קוצר נשימה, צפצופים, שיעול ממושך או תחושת "צביטה" בחזה בזמן או לאחר מאמץ, אך בדיקות הספירומטריה הרגילות שלהם תקינות. הבדיקה לרוב אינה מתאימה לילדים מתחת לגיל 5 בשל הצורך בשיתוף פעולה מדויק וביצוע נשיפות חזקות.
כיצד מתבצעת הבדיקה?
הבדיקה כוללת מספר שלבים ומבוצעת תחת השגחה רפואית צמודה:
- בדיקת ספירומטריה בסיסית: בתחילת הבדיקה, הנבדק מבצע ספירומטריה רגילה במנוחה. הוא מתבקש לשאוף שאיפה עמוקה ולנשוף את כל האוויר בריאותיו במהירות ובעוצמה לתוך מכשיר הספירומטר.
- פעילות גופנית מאומצת: לאחר מכן, הנבדק מבצע פעילות גופנית אירובית מאומצת על פי פרוטוקול מוגדר מראש. הפעילות יכולה לכלול ריצה על מסוע (treadmill) או רכיבה על אופני כושר נייחים, במטרה להגיע לדופק מטרה מסוים ולשמור על רמת מאמץ גבוהה.
- בדיקות ספירומטריה חוזרות: מיד עם תום המאמץ, ולאחר מכן במרווחי זמן קבועים (לרוב 5, 10, 15, 20 ו-30 דקות לאחר המאמץ), הנבדק מבצע שוב את בדיקת הספירומטריה.
השוואת תוצאות תפקודי הריאות מהמנוחה ומהבדיקות שלאחר המאמץ מאפשרת לרופא לאבחן אם המאמץ גורם להתכווצות דרכי הנשימה או לשינויים אחרים בתפקוד הריאות.
כמה זמן נמשכת הבדיקה?
הבדיקה כולה, כולל שלבי ההכנה, הספירומטריה הבסיסית, המאמץ הגופני והבדיקות החוזרות, נמשכת לרוב בין 50 דקות לשעה. משך הבדיקה הספציפי יכול להשתנות בהתאם לפרוטוקול המאמץ ולזמני ההמתנה הנדרשים בין הבדיקות.
האם הבדיקה כרוכה בכאב או בסיכונים?
הבדיקה עצמה אינה כואבת. היא דורשת מאמץ פיזי משמעותי וביצוע נשיפות חזקות, ולכן הנבדק עשוי לחוש עייפות, קוצר נשימה קל או סחרחורת חולפת לאחר המאמץ או הנשיפות. הבדיקה נחשבת בטוחה עבור רוב האנשים. עם זאת, מאמץ גופני ונשיפה חזקה מגבירים באופן זמני את הלחץ בבית החזה, בבטן ובעיניים.
במצבים מסוימים, הרופא עשוי להמליץ להימנע מבדיקה זו, כגון במקרים של תעוקת לב לא יציבה, אוטם לב או אירוע מוחי שאירעו לאחרונה, חזה אוויר (פנאומותורקס) לאחרונה, ניתוחי עיניים או בטן שבוצעו לאחרונה, או שיעול עם ליחה דמית מסיבה לא ידועה. יש לפנות לרופא אם מופיעים סימני אזהרה חריגים לאחר הבדיקה, כגון הפרעה משמעותית בראייה, החמרה ניכרת בקוצר נשימה, או כאבים חזקים בחזה, בבטן או בעיניים.