מחלות גידים ומפרקים: מדריך מקיף
הגידים והמפרקים הם מרכיבים חיוניים במערכת השלד-שריר, המאפשרים תנועה, יציבות ותפקוד יומיומי. הגידים הם רקמות המחברות שרירים לעצמות, ואילו המפרקים הם חיבורים בין עצמות המאפשרים גמישות. פגיעות או מחלות באזורים אלו עלולות לגרום לכאב, הגבלה בתנועה ופגיעה משמעותית באיכות החיים.
מחלות גידים נפוצות
גידים יכולים להיפגע מדלקת (טנדיניטיס) או משינויים ניווניים (טנדינוזיס) עקב שימוש יתר, טראומה או תהליכים ניווניים. המצבים הנפוצים כוללים:
- דלקת גידים (טנדיניטיס): דלקת חריפה בגיד, לרוב כתוצאה מעומס יתר או פציעה פתאומית. היא מתאפיינת בכאב מקומי, רגישות למגע ונפיחות באזור הגיד.
- טנדינוזיס: מצב כרוני של ניוון הגיד, הנובע לרוב מעומס חוזר ונשנה לאורך זמן, ללא מרכיב דלקתי משמעותי. במצב זה סיבי הגיד מאבדים מסדרם וחוזקם.
- דוגמאות: דלקת בגיד אכילס (בחלק האחורי של הקרסול), דלקת בגידי הכתף (כף המסובבים), מרפק טניס (כאב בחלק החיצוני של המרפק) ומרפק גולף (כאב בחלק הפנימי של המרפק).
מחלות מפרקים נפוצות
מפרקים עלולים להיפגע ממגוון רחב של מצבים, החל משחיקת סחוס ועד למחלות אוטואימוניות:
- אוסטאוארתריטיס (דלקת מפרקים ניוונית): צורה השכיחה ביותר של דלקת מפרקים. היא מתרחשת כאשר הסחוס המצפה את קצוות העצמות במפרק נשחק לאורך זמן. תסמינים נפוצים הם כאב במפרק (המחמיר בפעילות), נוקשות (במיוחד בבוקר או לאחר מנוחה) וירידה בטווח התנועה.
- דלקת מפרקים שגרונית (ראומטואיד ארתריטיס): מחלה אוטואימונית כרונית שבה מערכת החיסון תוקפת בטעות את רירית המפרקים. הדבר גורם לדלקת, כאב, נפיחות, נוקשות ובסופו של דבר לנזק מבני למפרק. לעיתים קרובות פוגעת במפרקים קטנים בידיים ובכפות הרגליים באופן סימטרי.
- בורסיטיס (דלקת אמתחת): דלקת של הבורסה (כיס מלא נוזל) הממוקם ליד מפרקים ותפקידו להפחית חיכוך. מצב זה גורם לכאב ונפיחות מקומית, במיוחד בתנועה או מגע.
- גאוט (שיגדון): סוג של דלקת מפרקים הנגרמת מהצטברות גבישי חומצת שתן במפרקים. היא מאופיינת בהתקפי כאב חדים ופתאומיים, אדמומיות ונפיחות, לרוב באצבע הגדולה של כף הרגל.
תסמינים נפוצים
התסמינים של מחלות גידים ומפרקים משתנים בהתאם לסוג ומיקום הפגיעה, אך תסמינים כלליים עשויים לכלול:
- כאב מקומי או מפושט באזור הגיד או המפרק, המוחמר בתנועה.
- נוקשות, במיוחד בבוקר או לאחר תקופות חוסר תנועה ממושכות.
- נפיחות, אדמומיות וחום באזור הפגוע.
- ירידה בטווח התנועה של המפרק או קושי בביצוע תנועות מסוימות.
- חולשה של השרירים המחוברים לגיד או סביב המפרק הפגוע.
אבחון וטיפול
אבחון מחלות גידים ומפרקים מתבצע לרוב על ידי רופא מומחה (אורתופד או ראומטולוג) וכולל בדיקה גופנית מקיפה, לקיחת היסטוריה רפואית מפורטת, ולעיתים גם בדיקות הדמיה כגון צילום רנטגן, אולטרסאונד או MRI. במקרים מסוימים יבוצעו גם בדיקות דם לאיתור סמני דלקת או מחלות אוטואימוניות. הטיפול מותאם למצב הספציפי, חומרתו והגורם לו ועשוי לכלול:
- מנוחה והימנעות מפעילות מחמירה: לאפשר לרקמות להחלים.
- טיפול תרופתי: משככי כאבים, תרופות אנטי-דלקתיות לא סטרואידליות (NSAIDs), ובמקרים מסוימים תרופות ספציפיות כמו סטרואידים או תרופות מדכאות חיסון למחלות אוטואימוניות.
- פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק: לחיזוק שרירים, שיפור טווח התנועה, לימוד תבניות תנועה נכונות והפחתת כאב.
- הזרקות: סטרואידים, חומצה היאלורונית או PRP (פלזמה עשירה בטסיות) ישירות למפרק או לגיד, להפחתת דלקת וכאב.
- שינויים באורח החיים: ירידה במשקל, פעילות גופנית מותאמת, ושימוש בעזרים תומכים (כמו סדים או קביים).
- התערבות כירורגית: במקרים חמורים שאינם מגיבים לטיפול שמרני, או במצבים של נזק מבני בלתי הפיך.
חשוב לפנות לייעוץ רפואי עם הופעת תסמינים, על מנת לקבל אבחון מדויק וטיפול מתאים שיסייע במניעת נזק ארוך טווח ובשיפור איכות החיים.
*מידע זה הוא כללי ואין להסתמך עליו כייעוץ רפואי.