השרוול המסובב (Rotator Cuff) הוא קבוצה של ארבעה שרירים וגידים העוטפים את ראש עצם הזרוע ומחברים אותה לעצם השכם. תפקידם העיקרי הוא ייצוב מפרק הכתף ואפשרות לתנועה חלקה ומגוונת של היד, כולל סיבוב והרמה. קרע באחד או יותר מגידים אלו הוא פגיעה שכיחה, במיוחד בגילאים מבוגרים, אך יכולה להיגרם גם כתוצאה מחבלה.
מהם התסמינים?
הסימן העיקרי לקרע בגידי השרוול המסובב הוא כאב בכתף. הכאב יכול להיות עמום או חד, ולהחמיר בפעילות, במיוחד בעת הרמת היד מעל גובה הכתף או בביצוע תנועות סיבוביות. תסמינים נוספים כוללים:
- כאב לילי, לעיתים קרובות מחמיר בשכיבה על הכתף הפגועה.
- חולשה בזרוע או קושי בהרמת חפצים.
- הגבלה בטווח התנועה הפעיל של הכתף.
- קושי בביצוע פעולות יומיומיות כמו סירוק שיער או הושטת יד לאחורי הגב.
חשוב לציין שחלק מהקרעים, במיוחד קטנים או כאלו על רקע ניווני, יכולים להיות א-סימפטומטיים.
גורמים
קרעים בגידי השרוול המסובב יכולים להיגרם ממספר גורמים:
- שינויים ניווניים: זוהי הסיבה השכיחה ביותר, ומתרחשת כחלק מתהליך ההזדקנות הטבעי, במיוחד מגיל 50 ואילך. פעולות חוזרות ונשנות או עומס על הכתף לאורך שנים תורמים לכך.
- חבלה: נפילה על יד מושטת, מכה ישירה לכתף או הרמת חפץ כבד בצורה פתאומית יכולים לגרום לקרע אקוטי, גם בגיל צעיר יותר.
- תסמונת הצביטה: מצב בו גידי השרוול נצבטים או משתפשפים כנגד זיז גרמי בעצם השכם, מה שמוביל לדלקת ושחיקה שיכולה להתקדם לקרע.
- אספקת דם ירודה: אזור הגידים, במיוחד גיד הסופראספינטוס, בעל אספקת דם מוגבלת יחסית, מה שהופך אותו לפגיע יותר ומקשה על ריפוי.
אבחון
האבחון מתחיל בבדיקה גופנית יסודית על ידי אורתופד מומחה כתף, הכוללת הערכה של טווחי תנועה, כוח ובדיקות מיוחדות לכתף. בנוסף, נעשה שימוש בבדיקות הדמיה:
- צילום רנטגן: יכול להדגים שינויים גרמיים כמו זיזי עצם או סימני שחיקה, אך אינו מדגים את הגידים עצמם.
- אולטרסאונד: הדמיה טובה לרקמות רכות כמו גידים ושרירים, ויכולה לזהות קרעים.
- MRI (תהודה מגנטית): הבדיקה המדויקת ביותר להערכת גודל הקרע, מיקומו, ומצב הגידים והשרירים.
טיפול
הטיפול תלוי בגורמים שונים, כולל גיל המטופל, רמת הפעילות, גודל וסוג הקרע וחומרת התסמינים.
טיפול שמרני
במרבית המקרים, במיוחד בקרעים ניווניים או חלקיים, הטיפול הראשוני הוא שמרני וכולל:
- מנוחה והימנעות מפעילות מחמירה.
- תרופות: משככי כאבים ותרופות נוגדות דלקת להקלה על הכאב והדלקת.
- פיזיותרפיה: תרגילים לשיפור טווחי תנועה, חיזוק השרירים שאינם פגועים (כדי לפצות על השריר הפגוע) ושיפור היציבות הכתף.
- הזרקות: לעיתים ניתן להזריק סטרואידים להקלה בכאב, אך שימוש חוזר בהזרקות אלו אינו מומלץ בגלל הסיכון להחלשת הגיד.
טיפול ניתוחי
טיפול ניתוחי נשקל כאשר הטיפול השמרני אינו מביא לשיפור מספק, או במקרים של קרעים טראומטיים גדולים, במיוחד באנשים צעירים ופעילים. מטרת הניתוח היא לתקן את הגיד הקרוע ולהפחית את הכאב, עם שאיפה לשיפור התפקוד.
- תיקון ארתרוסקופי: הגישה הניתוחית הנפוצה ביותר כיום, המבוצעת דרך מספר חתכים קטנים באמצעות מצלמה ומכשירים מיוחדים. הגיד נתפר בחזרה לעצם באמצעות עוגנים או תעלות גרמיות.
- ניתוח פתוח: גישה זו פחות שכיחה כיום, וכוללת חתך גדול יותר.
- השתלת בלון נספג: אופציה במקרים של קרעים מאסיביים שאינם ניתנים לתיקון, שמטרתה לשפר את איזון הכתף ולהקל על הכאב.
- החלפת כתף הפוכה: ניתוח מורכב יותר שנשקל במקרים של קרעים מאסיביים מלווים בשחיקת סחוס או במטופלים מבוגרים עם קרעים בלתי ניתנים לתיקון.
החלמה ושיקום לאחר ניתוח
לאחר ניתוח לתיקון השרוול המסובב נדרשת תקופת שיקום והחלמה משמעותית, הנמשכת לרוב מספר חודשים (6-12 חודשים להחלמה מלאה). תקופת ההחלמה כוללת שימוש במתלה או מקבע לכתף ותרגילי פיזיותרפיה הדרגתיים לשיפור טווחי התנועה והחזרת הכוח לכתף. הצלחת הניתוח תלויה בשיתוף פעולה והתמדה בתוכנית השיקום.